מיכלי

"דרך אגב," היא אמרה לי, "פה אני מיכל."
הסתכלתי מסביבי לנסות להבין איך הגעתי לכאן, ועוד איתה.  כלומר זה היה די פשוט. היא הזמינה אני נעניתי. הסקרנות שהרגה את החתולה. הייתי אולי צריכה להתחיל מהתחלה, אבל זה ארוך מדי. אפוס שמשתרע על פני שלוש עשרה שנים, שלושתרבעי מדינה, מאהב אחד משותף, סצנה היסטרית פלוס איומים בהתאבדות בפיצריה חיפאית נטושה, ופגישה מקרית על מדרגות ההיי טק בהרצליה פיתוח. ועכשיו זה.
חצי שעה לקח לי לנבור בארון עד שמצאתי את התלבושת הנכונה. חצאית-ללא-חצאית שחורה, מיני קצר עטוף בקרעים רכים של בד שקוף, שקניתי פעם ברומא, מהאלה שמגלות הרבה יותר משהן מסתירות וגופיית קולר חושפנית. את המראה הזנותי השלמתי בגרביים שחורים עם תחרה עד הירך, וביריות שקניתי פעם בלונדון וחשבתי להרשים איתן את הפרטי. הוא לא הראה עניין. קיוויתי שהפעם תהיה להן יותר הצלחה. מגפיים שחורים ואני מוכנה. היא שולחת אלי את הנהג שלה לאסוף אותי.
ועכשיו שתינו כאן. ואני צריכה לקרוא לה מיכל. החיים הרבה יותר ביזאריים ממה שנדמה.
 
אנחנו נכנסות ישר לבאר. מתדלקות את עצמנו. מישהו שואל אותי אם אנחנו מכירים. אנחנו לא. הוא מתעקש שאני נראית לו מוכרת. אני מתעקשת שמעולם לא נפגשנו. היא עוברת לרחבת הריקודים. אי אפשר לפספס אותה. אני מתיישבת על הכורסאות בצד. מישהו ניגש אלי. מתיישב על הרצפה מתחתיי. צחי. את מלכה? הוא שואל אותי. או שפחה? לכי תעני על השאלה הקיומית הזו. כשאני אדע אני אספר גם לו.
לא עוברות חמש דקות ואני מוצאת את עצמי עם צחי משתפשף על המגף שלי. מביך משהו. הוא רוצה שנחלוק פנטזיות. שתיים שלו תמורת אחת שלי. הוא מתחיל. הפנטזיה הראשונה שלו זה שבחורה תזיין אותו. מה דעתי על זה? דעתי היא שהגיע הזמן להוריד את צחי מהמגף שלי. זה לא כל כך עובד. הוא ממשיך להתעקש לנקות לי את המגפיים עם המכנסיים שלו. הפנטזיה השניה שלו היא ללכת עם מישהי למקלחות ושהיא תשתין לו בפה. בשלב הזה אני מביטה בייאוש על מלכת הרחבה שתבוא להציל אותי. היא, אסרטיבית שכמוה, מודיעה לו חד משמעית שאנחנו לא מעוניינות. אנחנו. הוא שואל אותה אם יש בינינו משהו. אחיות היא עונה לו. אנחנו כמו אחיות.
איכשהו היא מצליחה להיפטר ממנו.
כשהוא מגיע שוב אני מסתתרת מאחורי הנהג שלנו. שצוחק על ההיסטריה שלי.
אז מה בעצם את מחפשת פה? הוא שואל.
שתי דקות אחר כך מגיעה בחורה מציגה את עצמה ושואלת מי אני. אני מסתתרת מאחוריו עוד יותר אפילו.
את די פופולרית פה, הוא משתעשע במבוכה שלי. ממש להיט. נראה לי שמצאת את עצמך. תהני כל עוד את יכולה. יש מצב שזו המשפחה שאף פעם לא היתה לך.
המשפחה שאף פעם לא היתה לי רוצה שאני אשתין לה בפה. האו נייס. האו נייס אינדיד. אני מעדיפה להישאר עם המשפחה שכבר יש לי. עם הסטיות שלה אני כבר יודעת להתמודד.
עכשיו יש הופעה. מישהי בלבוש מינימלי מובילה גבר על ארבע, עירום לגמרי מלבד תחתוני עור ורתמה של סוסים. אה כן, ונוצה סגולה שתקועה לו בתחת.
היא מאלפת אותו לנגד עיני המשתאות. הנהג שלנו ומיכלי טוענים שמדובר במופע אירוטי ויפה. ושנראו בעבר דברים גרועים מאלה.
גרועים מגבר עם נוצה בתחת על ארבע שמרים רגל לכל הצלפה בישבנו? אני לא משתכנעת.
תזכירי לי מה את עושה פה? הוא שואל
כשההופעה נגמרת הוא מפלרטט עם המאלפת היפה, ומיכלי מעוניינת למצוא מישהו שיכה אותה. עם איך שהיא נראית זו לא צריכה להיות בעיה גדולה.
אני הולכת לנוח על איזו כורסה עד שהיא תמצא מרביצן.
איזו מלכה יפה! ניגש אלי מישהו. איך מלכה יפה כמוך יושבת לבד?
לקח זמן עד שניערתי את הצחי מהמגף. אני לא מתכוונת להיתקע שוב עם הפרשנות הביזארית של הגברים שם לאוליבר טוויסט.
אני לא מלכה. אני אומרת לו.
בשבילי את מלכה. הוא עונה. המלכה עם העיניים הכי יפות בעולם. נעים מאד אני יוסי.
הוא שולח ידיים ומתחיל לעסות לי את הצוואר. שואל אותי כל שלוש שניות אם אני רוצה שהוא יזמין אותי לכוסית. אני לא רוצה. גם לא בפעם השישית.
לא מיכלי ולא הנהג שלנו נראים באופק. ואני כבר מטושטשת לגמרי מכל האלכוהול והאווירה ההזויה הזו.
עוד אני מנסה לחשוב איך להיפטר ממנו, מופיעה המיכלי מאושרת. אני מזמינה אותך לצפות היא אומרת לי.
מצאת? אני שואלת. כן היא עונה. נפטרת בשבילי מהיוסי באותה עדינות שבה נפטרה לי מהצחי, ומציגה בפני גבר שחום ונאה – הגירסה הבידיאסמית של ג`אפאר.
שיחקת אותה, אני לוחשת לה. הוא מדהים.
אנחנו מלוות אותו ללוקר, הוא מוציא משם מזוודה בגודל בינוני מלאה אביזרים. דוקטור מכות.
המיכלי שלידי כבר מרוגשת לגמרי. אנחנו הולכות לחדר העינויים. תוך עשר דקות מיכלי קשורה מירך עד צוואר ברשת כחולה של חוטים. הג`אפאר הוא סוג של עכביש מתברר.
הידיים נאזקות לאיזה עמוד. והמופע מתחיל.
בהתחלה הוא מכה אותה בידיים חשופות. אחר כך הוא מתרגל עליה את כישורי הפינג פונג שלו. כשזה ממצה את עצמו הוא עובר למגלב עור רך. תחת, גב, ידיים, ירכיים, כתפיים, הכל אדום. עכשיו הוא מעוניין לתרגל עליה כתיבה תמה. סופר סת"ם הג`אפאר הזה. אם נתעלם מהעובדה שהוא עושה את זה עם שיפוד.
המיכלי קשורה וכסויית עיניים נאנחת בכאב לאורך הטיפול המסור. אני מנסה לאסוף את שאריות הלסת שלי מהרצפה.
כשזה נגמר סוף סוף היא מתיישבת לידי על הספה. הוא מפנק אותה בחיבוקים וליטופים אבהיים משהו, ושולח אותי להביא מים מינרליים למוכה החיננית.
כשאני חוזרת אני מגלה שהוא עושה הצגת תכלית של הציוד שלו. מגלב, שיפוד ושוט משרוכים ישנים שהוא נורא גאה בו.
מיכלי מתרשמת. אני תוהה מה הקטע של הגברים פה עם סנדלרות.
הוא מעניק לה ליטוף עם השרוכים על היד, למקרה שהיא לא קלטה כמה זה נעים כשזה הצליף בה על הגב. ואז למרבה הזוועה הוא מושיט את היד לתפוס את היד שלי.
שעות של קווה קווה דלאומו בילדות סוף סוף מצדיקות את עצמן. היד שלי נעלמת מתחת לכריות של הספה במהירות שמוכיחה סופית שאור זה דווקא די איטי.
אני שואלת את מיכלי אם לא בא לה הביתה. לג`אפאר יש תוכניות אחרות בשבילה מסתבר.
שעווה כבר עשו לך? הוא שואל אותה כשהוא מחזיק נר דולק. אני מתארת לעצמי שהוא לא מדבר על השעווה שבדרך כלל עושים לנו.
היא מושיטה את היד והוא מטפטף עליה שעווה רותחת. אחר כך על הרגליים, על המחשוף… החצאית של ארמאני היא אומרת מבועתת. שלא תהרס לי.
אשה כלבבי. שופכים עליה שעווה רותחת והיא דואגת לארמאני שלה.
אה זה? הוא מפטיר בחיוך, זה לא בעיה. מגהצים עם נייר סופג והשעווה יורדת בלי להשאיר שום כתם.
מה יש לדבר? מדובר פה באודטה של המכים.
אולי נתחתן ויהיו לנו מלא ילדים קטנים? אומרת לי הנר שנהיה ממיכלי.
מלא ילדים קטנים ומוכים. אני עונה לנר החביב. אחלה מסיבות חנוכה יהיו לכם. את בתפקיד השָמַש. אני מתנדבת להביא סופגניות.
 
הנהג שלנו כבר עצבני ועייף. הוא רוצה הביתה ומבחינתו המיכלי יכולה להמשיך את האירוע בלעדיו. מה גם שבינתיים התחילו לקשור מישהי אחרת לעמודים. הרבה יותר מקצועי מאיך שקשרו את מיכלי. מיכלי היתה תפוסה עם הידיים למעלה. ההיא ממש תלויה בין ארבעת העמודים.
קשה לנתק את המיכלי מהג`אפאר שלה, אבל בסוף זה מצליח.
היא מדהימה, הוא אומר לנו כשאנחנו עומדים לזוז כבר, לא אכפת לי לאמץ אותה.
אין בעיה, אני אומרת לו. רק אל תשכח להחזיר לנו את השאריות בסוף.
הוא נפרד ממיכלי בחיבוק. ואז מנשק לי את היד כשהוא מחייך – נעים להכיר.
הוא די נחמד כשהוא לא מרביץ. ואני גם אומרת לו את זה.
כשאנחנו נוסעים הביתה מיכלי מתפייטת על ההיא שנתלתה אחריה. היא היתה יפהפיה, היא אומרת. יפהפיה.
הנהג שלנו מוסיף ומעדכן – לא סתם יפהפיה. היא היתה דוגמנית פעם.
ועכשיו היא סוג של ערסל אנושי, אני אומרת. גאט טו פולו יור דסטיני.
אנחנו מורידים את מיכלי שצריכה להתארגן עכשיו על שני דונם של נייר סופג, ונוסעים אלי. בדרך חזרה הוא שואל אותי בפעם החמישית – אז מה בעצם חיפשת במסיבה הזו? בעצם עזבי, גם אם תספרי זו בטח לא תהיה האמת.
למה אתה חושב ככה? אני מספרת לו על הפנטזיה הקטנה שלי.
אה זה? הוא פוטר אותי במבט מזלזל, זו פנטזיה של שמונים אחוז מהנשים.
הבטחתי כנות אני אומרת לו. לא ייחודיות.
למחרת בבוקר אני מקבלת SMS ממיכלי. השעווה ירדה היא כותבת. הסימנים שמתחת, לעומת זאת, עדיין איתנו.
 
 
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
 
פינת המידע השימושי למוכה המתחיל/ה באדיבות המכשפה הכחולה:
 
 טיפול בבגדים אחרי שעווה ועוד
1. לוקחים נייר סופג, מניחים אותו פרוס על גבי הבגד הפצוע. מחממים את המגהץ לטמפרטורה של כותנה. מניחים את המגהץ למספר שניות על גבי נייר סופג. חוזרים על הפעולה מספר פעמים, כל פעם על משטח נקי של הנייר, עד שכל השעווה עוברת מהבד אל הנייר. לאחר מכן מכבסים את הבגד (עקב ריח סגריות בלתי נעים בעליל ועוד כל מיני נוזלים שמורידים בעזרת מים ונוזל כביסה…)
2. המועדון נמצא באיזור קיבוץ גלויות בת"א. ניתן לראות את הכתובת המדוייקת באתר
http://playparties.co.il (באותו אתר יש גם הודעות על מסיבות)
3. ערבים הם בדרך כלל סגורים לאנשי הקהילה. במידה ורוצים להגיע בתור צופים תמימי לב מהצד, ניתן ליצור קשר עם אמילי דרך האתר שמופיע בסעיף הקודם ולהירשם.

 
– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –

 

ועכשיו – הבלוג.

למי שרוצה להמשיך ולהתעדכן בהרפתקאותיה של מיכלי באיזור הדמדומים:

http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=22636

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

58 תגובות על מיכלי

  1. LaStregaBlu הגיב:

    יש המשך…
    והוא מתחיל להיות מפחיד אפילו בשבילי…

  2. shaydav הגיב:

    דיברתי עם הג`אפר….
    והו מוסר שהוא תמיד נחמד.

  3. פלפלית אדומה הגיב:

    אם רק הייתי יודעת
    שאת רוצה לראות איך מכאיבים לאנשים…..

  4. מרגריטה תות הגיב:

    אז לשם הלכתי?
    במת תהיתי מה זה המקום הזה

  5. מתחברת לשרת הגיב:

    מכשפונת כחולה,
    כביסה עדינה ביד?

  6. מרגריטה תות הגיב:

    מהצד? מהצד?!
    לגמרי מהאמצע

  7. מרגריטה תות הגיב:

    אני אשב פה בחושך ואחכה בסבלנות
    להופעה שלך עם נוצה רקטאלית

  8. מרגריטה תות הגיב:

    הזוי. וטעון. ודחוס. קיובריקי כזה.
    וגם מעניין. וצבעוני. ומוזר.

  9. מרגריטה תות הגיב:

    בחיי שאתם מתאימים. אודטה ואודטה
    העליתי למעלה. שגם אלה שלא נכנסים לתגובות לא יפספסו את הטיפים הנפלאים

  10. מרגריטה תות הגיב:

    כל החברים הנכבדים
    יושבים פה עם הפה פעור ורק מחכים שתשתפי אותם

  11. מרגריטה תות הגיב:

    כשאת שואלת את זה ככה זה נשמע
    כאילו אני יודעת על מה אני אכתוב. או כותבת. או כתבתי.

  12. מרגריטה תות הגיב:

    היתה לי מחלת נפש באוזניים
    עכשיו היא ביניהן 🙂

  13. shaydav הגיב:

    מהכרותי את הזן
    (שרות קצר אך יעיל ב אס. ג`י. 1)

  14. Fשותקת הגיב:

    עמדתי רקעתי רקדתי

  15. מרגריטה תות הגיב:

    שסתם אני במדור של ה(המלצות)חמות?
    חמה או לא חמה?

  16. מרגריטה תות הגיב:

    אוח שאני נהניתי כשזה התפשט
    ונהניתי

  17. צמח הגיב:

    + +
    נו- מה אמרתי, מלכה

  18. F הגיב:

    הכנסת אותי לאובססיה

  19. מרגריטה תות הגיב:

    זה בעמוד 3
    אבל כן.

  20. מרגריטה תות הגיב:

    אוח כפרות. שאת מכירה אותי…
    זה הוא נו. אצלו זה בסדר. מספיק שנים עברו 🙂

  21. badolin הגיב:

    הופה הופה הופה
    מה אתן להבין ולהשמיץ. מה אתן בכלל להבין, ומה זה חופש הביטוי הזה באינטרנט.

  22. פלפלית אדומה הגיב:

    אם כך
    גם אני יכולה להישאר לישון

  23. Fעושה2B הגיב:

    נו, להריץ שורות

  24. מרגריטה תות הגיב:

    אלאפאלהלה זה מרגש ביותר!
    איך בכלל אפשר לחשוב אחרת?!

  25. מרגריטה תות הגיב:

    זה מספיק שנים בשביל לדעת
    שאת לא נותנת גם כשישנים איתך

  26. מרגריטה תות הגיב:

    אני כבר אמרתי את דעתי
    על התחביבים שלך?

  27. מרגריטה תות הגיב:

    בלי שאני אגיד את המילה האחרונה?!

  28. פלפלית אדומה הגיב:

    בטוחה שזו האחרונה שלך?

  29. מרגריטה תות הגיב:

    הייתי חייבת לסגור חמישים.
    עכשיו אחרונה.

  30. פלפלית אדומה הגיב:

    בפנטזיה
    מסתבר שיש לך יותר מאחת (לגבי)……

  31. מרגריטה תות הגיב:

    בדיוק התחלתי לכתוב אחד שנפתח ככה:
    מה נסגר עם המרג` שהתחילה להביא פה פוסטים בקצב של שניים ביום ולהמאיס את עצמה על שבעת קוראיה באופן סופי?

  32. מרגריטה תות הגיב:

    אופס… מה שאת לא יודעת לא יזיק לך
    רק לילה אחד זה היה?

  33. Fקשוחה הגיב:

    טרם, את מוזמנת

  34. פלפלית אדומה הגיב:

    אני המומה
    עכשיו נזכרת לספר לי (מעל דפי המסך) שניסית לקחת לי כשישנתי איתך?????

  35. מרגריטה תות הגיב:

    ותוצאות מה?
    חוץ מזה שהרסת את החמישים העגול

  36. מרגריטה תות הגיב:

    נערה הייתי וגם זקנתי
    ולא למדתי הרבה

  37. פלפלית אדומה הגיב:

    לא זורים מלח
    בעיני חולים ודואבים.

  38. shaydav הגיב:

    חנון זה טוב
    אבל מה עם הריגושים ?

  39. מרגריטה תות הגיב:

    יש מצב שקראו לי פה לא נותנת?!
    ועוד אנונימי?

  40. מרגריטה תות הגיב:

    הייתי אומרת לך מה דעתי על הזן המהמם

  41. פלפלית אדומה הגיב:

    ושוב את לא מבינה
    כש"זה" מתפשט – לא צועקים הצילו.

  42. ללא שם הגיב:

    קונספרציה
    מישהו מוכן לקבל לא תתני?

  43. מרגריטה תות הגיב:

    אני? אני אין לי שום עניין בזה. בחיי

  44. מרגריטה תות הגיב:

    ולא?ולא? ולא ולא ולא ולא!

  45. מרגריטה תות הגיב:

    F! פססט.. כנסי שניה שוב
    את לומאמינה מה גיליתי

  46. מרגריטה תות הגיב:

    תודה 🙂

  47. מרגריטה תות הגיב:

    נראה לך שהייתי מסתכנת בלכתוב דברים
    שהוא לא יאהב?!

  48. מרגריטה תות הגיב:

    וואי, יצא מאמם
    ואפילו הוודקה עם המשו לערבב היתה לא רעה בכלל

  49. הצמח הגיב:

    פתאום קם אדם בבוקר
    באמת חסר הסעיף של ילדות מוכה,אז החלטת להוסיף למען הרקורד?

  50. אלוניס הגיב:

    טריקו טריקו טרא
    רק עכשיו נרגעתי מספיק מהצחוק כדי לכתוב.

  51. ללא שם הגיב:

    אהבתי מאוד

  52. regel kroosha הגיב:

    עכשיו הכל ברור
    עושה עיניים לא בשביל היופי, בשביל החוויה!

  53. LaStregaBlu הגיב:

    טיפול בבגדים אחרי "שעווה" ועוד
    1. לוקחים נייר סופג, מניחים אותו פרוס על גבי הבגד הפצוע. מחממים את המגהץ לטמפרטורה של כותנה. מניחים את המגהץ למספר שניות על גבי נייר סופג. חוזרים על הפעולה מספר פעמים, כל פעם על משטח נקי של הנייר, עד שכל השעווה עוברת מהבד אל הנייר. לאחר מכן מכבסים את הבגד (עקב ריח סגריות בלתי נעים בעליל ועוד כל מיני נוזלים שמורידים בעזרת מים ונוזל כביסה…)

  54. ליה הגיב:

    כמה הזוי.
    הזיה הזיה אבל מציאות לילית של אחרים.

  55. הנהג באותו ערב הגיב:

    אז ככה זה נראה מהצד – 2
    ללא ספק, התיאור נאמן למקור…

  56. LaStregaBlu הגיב:

    אז ככה זה נראה מהצד….
    איזה כיף לא נורמאלי וכבוד בלתי נתפס: אני אשכרה בבלוג שלך. והכל מתואר באותה לשון מדהימה ומשעשעת כרגיל.

  57. שרקייה הגיב:

    המלכה מרגריטה
    הלכת לNO LIMIT ולא סיפרת לי. שלא לדבר על לקחת אותי…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s