A dix-huit ans j'ai quitté ma province
Bien décidé à empoigner la vie
Le cœur léger et le bagage mince
J'étais certain de conquérir Paris
(Charles Aznavour )

זמן טוב לחפש עבודה חדשה, אני אומרת לחנית.
מה עכשיו? חנית לא בדיוק מתרגשת מההצהרות שלי
תוך שנה מחליפים את כולנו בהודים, המנהלת סיפרה לנו על זה בקבלת שבת.
אולי תמצאי עבודה בחברה נורמלית לשם שינוי? משהו עם פחות מ 30 אלף עובדים?
אין סיכוי, אני אומרת לה. בחברות קטנות מצפים שתעבדי. אני נועדתי להיות בורג קטן במערכת.
אני לא מבינה את זה.
אני יודעת, אני אומרת לה.זו בדיוק הסיבה שאני גרה בתל אביב.
מה? איך זה קשור?
זה כמו שבתל אביב יש הכי הרבה פרטיות, כי לאף אחד לא אכפת ממך? אז ככה. בחברות גדולות אף אחד לא באמת מתעניין איך את עושה מה שאת עושה כל עוד את עומדת בדדליין ולא הורסת שום דבר קריטי.
יש לך גישה ממש מצטיינת לחיים. את לא רוצה להתקדם?
לא. בשום פנים ואופן לא.
לנהל?
חס וחלילה. את עצמי אני בקושי מנהלת. אני שונאת להגיד לאנשים מה הם צריכים לעשות. ואני עוד יותר שונאת לבדוק אם הם באמת עשו את זה. אני פשוט רוצה שיעזבו אותי בשקט. זה הכל.


————————————————————————————————
העניין הוא שלחפש עבודה זה די ג'יפה. או לפחות ככה חשבתי עד שגיליתי שאני די מבוקשת שם בחוץ.
השוק חם. מה חם? לוהט.
כמו כן מסתבר ששבע שנות ניסיון זה אטרקטיבי כמעט כמו מחשוף. ונדיר הרבה יותר. 
מי שהתחיל כמוני והיה לו שכל לא נשאר בתחום הזה. או עבר למשהו יותר נוצץ וחדשני, או התקדם לניהול.
רק אני אין לי בעיה להמשיך ולעבוד עם אותה שפה אפורה ומרופטת, שפעם היתה IN, והיום אף אחד לא שמע עליה.
אז אחרי שנים של איזוטריה פתאום הפכנו מבוקשים, אני והשלושה האחרים שהיו עצלנים מדי כדי להתפתח לאיזשהו כיוון טכנולוגי עדכני.
יש לי הצעה לעבוד בעזריאלי, אני מעדכנת את חנית.
מה העבודה?
אין לי מושג. וגם לא מעניין אותי. זה בעזריאלי! בפאקינג עזריאלי!
אני מבינה, אבל מה העבודה? באיזו חברה? מה תעשי? כמה כסף תקבלי? תנאים? רכב?
אני לא יודעת, לא שאלתי. אבל זה יהיה בעזריאלי! אני אעבוד מעל ניין ווסט!
כמה אנשים יש בחברה? מה היא עושה? איזה פרוייקטים?
אני לא חושבת שאת עוקבת, אני מסבירה לה לאט כדי שתבין, כי לפעמים היא קצת קשת קליטה, אני אעבוד ליד ניין ווסט. בעזריאלי. בתל אביב.
אני לא חושבת שאת עוקבת, היא אומרת לי, אם את חושבת שאחרי השלושה בחודש יישאר לך כסף. 


————————————————————————————————

כמו כן אני מודיעה לך שהן כולן פמיניסטיות שם, ואני לא בטוחה שדיבורים כאלה יתקבלו שם בהבנה.
חנית ואני בדרכנו ליוגה של קווירים, והמשפט הבא מתייחס להתלבטויות המקצועיות שחשפתי בפניה. משהו שאולי היה בסגנון ה: מה שאני באמת רוצה לעשות, זה להיות נערת ליווי. הבעיה שכשהיו לי הנתונים לא היה לי שכל, ועכשיו כבר אין לי נתונים בשביל זה ואני תקועה עם התכנות.
מצד שני, גם העצות שלי לגבי חניה מתקבלות בערך באותו סבר פנים אמפתי:
אני לא חונה שם!
אבל למה? יש שם חניה.
יש שם תמרור "אין כניסה".
אבל אף אחד לא רואה!
אני לא עוברת על החוק, גם כשאף אחד לא רואה.
חוקים נועדו כדי..
לשמור על חיינו?
הי! אני לא הרגתי אף אחד! (אני מנסה על חנית את טריק עברייני התנועה הכבדים)
בינתיים. היא מפטירה בקרירות.
אם כולם היו נוהגים כמוני, לא היו תאונות (טריק עברייני התנועה הכבדים (2))
אהה. היא אפילו לא מנסה לחייך.
אנשים פשוט לא היו נמצאים כל כך הרבה זמן על הכביש, אני מנסה להסביר לה, במהירות שהם היו מגיעים ממקום למקום.

תגידי, אני לוחשת לה כשכולם מתארגנים, יוסי, זה בן?
תלוי איך את מגדירה בן
לבנים יש זין לבנות אין? אני מנסה לדלות פרטים משיעורי ביולוגיה בתיכון
אה. אוקי. כאמור תלוי איך את מגדירה בן.
מה זאת אומרת? הוא בת או בן?
הוא מעדיף שיתייחסו אליו כבן.
אז הוא בת?
לא. הוא בן.
עם ציצים?
קטנים.
אני מסתכלת עליה במבט אבוד.
אל תסתכלי עלי ככה, היא אומרת לי, שתינו יודעות שאחרי השיחה הזו יבוא פוסט בבלוג.
אני במשבר כתיבה אני אומרת לה.
אהה. היא מסתכלת עלי במבט הזה שלה, אבל איכשהו אני מרגישה שממש כרגע יצאת ממנו. 
————————————————————————————————

ת'כלס? ממש לא בא לי לעבור עבודה. לא בא לי לא-להכיר אף אחד חודשיים עכשיו. שאף אחד לא יכיר אותי. לא בא לי לאכול לבד בהפסקות, לא בא לי להכיר ביזנס חדש, טבלאות חדשות, קודים חדשים, ספריות חדשות, לא בא לי ללמוד איזה אינסטנסים שייכים לפרודקשן ואיזה לטסטים, איפה הסביבת פיתוח, ואיך קוראים לאיש של הסיסטם. נמאס לי. אני רוצה לעבוד במקום אחד. אני רוצה קביעות. אני רוצה להיות כמו ההורים שלי, טוב לא כמו ההורים שלי, אבל כמו אנשים נורמלים מהדור שלהם. כאלה שהתחילו בגיל 22 וגמרו בגיל 62 עם פנסיה. בלי תזוזות. בלי אוטו חברה. בלי כל שנתיים להחליף מקום עבודה- טכנולוגיה-מנהל-ביטוח מנהלים-קרן השתלמות. חיים פשוטים אני רוצה. חיים בשני אקורדים. חיים שלא אומרים שום דבר. סתם חיים. חיים סתם.

And perhaps at some later date it will be pleasant to remember these things.

(Publius Virgilius Maro Vergil)

פוסט זה פורסם בקטגוריה כן. טוב. בסדר.. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

44 תגובות על

  1. יוחאי הגיב:

    אני באותה גישה לעבודה כמוך. אחת הסיבות העיקריות שאני אוהב את העבודה היא העובדה שאני הולך פחות מעשר דקות אליה. טכנולוגיות? כבר לא מתרגש ממשהו חדש. פרוייקטים? הכל חוזר על עצמו. כסף? טוב, זה דווקא כן שימושי…

    עבודה זה רק עבודה. מה שחשוב הוא הפנאי.

  2. חנית הגיב:

    עזוב, אתה לא מבין. לא עניין אותה עם מי היא עובדת, מה החברה עושה, על איזו מערכת הפעלה היא תעבוד.
    לא מעניין אותה אפילו כמה אחוזים מהמשכורת נחשב לביטוח – כל עוד זה בעזריאלי.

    אה, כן – עניינו אותה גם מספר ימי החופש – אבל היא לא חשבה להתמקח עד שלא אמרתי לה.
    האישה מתעלמת מהכל.

  3. שרון הגיב:

    תפור עלייך עבודה בבנק.
    לגדול עם הבנק
    נראה לי יהיו לך אחלה תנאים.
    אה… זה לא בעזריאלי

  4. Fלו הגיב:

    זה יעבור לה עוד 10 שנים.

  5. גם אני! גם אני רוצה עבודה לחצי נצח לפחות! מה השוס הגדול בלהחליף כל שנתיים וחצי מקום? (ואם אפשר, אז גם לא להחליף דירה בכל קיץ. זהו, נראה לי שבדירה הקרובה אני אשאר לפחות שנה וחצי. כמובן, זה דורש קודם כל למצוא דירה) לכי תביני אנשים.

  6. הופמן הגיב:

    את כותבת טוב, את…

  7. מרג' הגיב:

    אוי עפרונית, אני כל כך מבינה אותך, אחרי השנה הנוראית ההיא, שהחלפתי ארבע דירות, בארבע ערים שונות, אני סטטית שלא היתה כדוגמתי.
    הדירה הזו – יצטרכו להרוס אותה כדי שאני אעזוב אותה.

    (הי שרון! טוף לראותותך פה 🙂 התמונות שצילמת אותי זוכות עדיין לתגובות חמות עד מאד. חנית אפילו הציעה שאני אצרף אחת מהן לקו"ח שלי, כדי להגביר את כח השכנוע).

    יאללה. חתמתי איתם. עכשיו נשאר להודיע פה. ולבקש מיוחאי טיפים לרכישת רכב שאינו רכב חברה.

    -כל אדם צריך חנית אני אומרת. כל אדם באשר הוא אדם-

  8. almost30 הגיב:

    מברוק על החתימה. אחרי בוקר לחוץ כמו הנוכחי גם אני רוצה מקום חדש. אבל עם מקסימום 4 ימי עבודה בשבוע ו4 שעות ביום ולא יותר מ4 מיילים ביום. הקיצר, שהכל יהיה ברביעיות.חוץ מהמשכורת-שם נדרשות 6 ספרות 🙂

  9. מרג' הגיב:

    ואני מתלהבת מזה שהנטו שלי הוא חמש ספרות. נו, כל אחד והדרישות שלו מהחיים.
    אה כן, ומזה שאני אקבל כרטיס ארוחות. אני מתכוונת להאביס את עצמי בסושי עד שאני אסריח מחומץ אורז.

    כל זאת ועוד – אחרי שאני אאסוף את עצמי, אראה מעט יותר נחישות, ואודיע סוף סוף שאני עוזבת.

  10. almost30 הגיב:

    5 ספרות נטו-כבוד. זה אומר לא מעט סושי…
    אני מקווה שהתחנה הבאה שלי תהיה יותר דרומה מעזריאלי, תחנת סמים בדרום העיר נשמע מאוד מפתה, כמה שיותר קרוב הביתה(שם גם באמת מרוויחים 6 ספרות,אין מיילים ואפשר לעבוד 4 שעות ביום)

  11. מרג' הגיב:

    יאללה. אני קמה ועושה את זה. הנה. אני מיד קמה והולכת למשרד של המנהלת. ממש עכשיו אני מתמודדת באומץ עם החיים. שלוש ארבע ו

  12. נתי הגיב:

    מזמן לא חיכתי ככה שלוש דקות רצוף, מול המחשב 🙂
    אבל נסי להחליף עבודה כל חודשיים. יצא לך ? אנחנו עם שכירי החרב. הפירלאנסים המפורסמים והאמיצים, מפטריםפ את עצמנו כל חודשים ומצטרפים לצבא חדש, ולהילחם מלחמה נוספת בתשלום, כולל הכל.
    שום דבר לא עליהם – הכל עלינו – הבריאות. הביטוח, המע"מ והדפסת החשבונית.
    הסוס והחרב – עליהם.

  13. נתי הגיב:

    והמקלדת האלחוטית – אוכלת אותית…

  14. מרג' הגיב:

    בסוף לא אמרתי לה 😦
    אוי. שאני חסרת תקנה.
    מחר יום חדש. אולי יהיה לי אומץ.

    נתי – אתם האמנים… מאז ומעולם הייתם שונים מאיתנו האנשים הרגילים.
    אני לא הייתי מסוגלת לחיות ככה, בלי לדעת שגם בחודש הבא יהיה לי מאיפה לשלם שכר דירה. זה היה מטריף אותי.

  15. אלוניס הגיב:

    מסכימה איתך. מה כבר ביקשנו? שיתנו סוף סוף להיות בינוניים, בלי לנצוץ.

    אבל הקטע עם עזריאלי תמוה. אני כל כך לא אוהבת להיות שם. אין שם אף פעם משהו שעולה עליי, יפה עליי, הכול מלא רולדינים ובלוני סנופי ויטבתה.

    ומה תעשי אם יעבירו את ניין וסט למקום אחר? תתפטרי?

    סליחה על המחשבות הלא פרודוקטיביות. ברור שניין וסט שווים בפני עצמם וכל זה (ואת זה אני אומרת מתוך ידיעת חדוות המגפיים אצלך) – אבל טוב שיש את חנית להרביץ בך בינה.

    כמה ימים חופשה את רוצה? בונוסים יהיו? שיאצו? משהו?

  16. מרג' הגיב:

    עזריאלי? יש גם דניאל פיין שלפעמים יש לו הברקות. ויש סופרפארם שאף פעם לא מזיק שיש בסביבה. כלומר מזיק לחשבון בנק.

    חוץ מזה שהריהוט במשרדים נורא יפה. הכל בגוונים של חום וזהב. שאני אוהבת. ומעץ. נראה לי שבסגנון איטלקי.

    ימי חופש? כמה שיותר. בסוף סגרנו על מספר סביר, ועל אופציה לפתוח את זה שוב במרץ-אפריל. וגם קצת צ'יפורים בתחום הערבחגים-חולמועדים למינהם.

    על בונוסים לא שאלתי. שיאצו כנראה שלא. משהו? משהו בטוח יהיה. השאלה מה 🙂

    מחר אני חייבת לספר פה, אחרת אני עלולה להיתקע עם התאריך תחילת עבודה.
    אין לי כוחות איי טל יו. אין לי.

  17. מרג'ולינה (על משקל אנג'ולינה) סיפרת כבר? שיהיה בהצלחה, הכל.
    קרעתי אותך ופר, קשה לי להאמין כמה אנחנו שונות. בסדר אני יודעת שזה פוסט ובלוג ולמען היצירה מגזימים קצת פה ושם. אבל את רוצה להגיד לי שאשכרה, שום אמביציה? אפילו לא איזה נצנוץ קטן שלה, משהו?
    טוב מתוך היכרות איתך, לפחות אחת עולה לי בראש – להיות יותר רזה ולמצוא אהבה – וזה כבר שתיים.
    כשאת כותבת "סתם חיים" – למה את מתכוונת? פקידה+1 ? אני, רק לחשוב על זה ככה, יוצר אצלי מחשבות אובדניות.

  18. מרג' הגיב:

    עוד לא. אתמול לא הצלחתי לתפוס אותה. היום עשיתי בעצת חנית והשארתי לה פתק על המקלדת שאני צריכה לדבר איתה. היא דגמה אותי מדי פעם כדי להגיד לי ש"היא לא שכחה היא פשוט לא התפנתה עדיין".
    כשהיא תתפנה. יש זמן.

    שום אמביציה. להיות יותר רזה כבר לא באמת מעניין אותי (בטח בגלל זה אני מרזה כל הזמן. מהרגע שהפסקתי להתעניין בזה אני רק יורדת במשקל) ולמצוא אהבה אין לי חשק. נשבעת. כל מה שבא לי זה לישון. אולי אני בדיכאון קליני. זה יסביר את אובדן התאבון. וגם את הנשירה המפוארת שבאה איתו.

    -פקידה מינוס 1 יהיה יותר הכיוון. מה לי ולילדים תגידי לי? אלא אם כן הם בני 25 ומוכשרים במיוחד-

  19. חכמה חנית.

    פתק אצלה על המקלדת

    – מה שנקרא אקדח שהונח על השולחן במערכה הראשונה…
    כן, זה נשמע כמו דיכאון. אבל בסך הכל הבשורות טובות. מי שלא חווה דיכאון בשנה הראשונה של הטיפול, סימן שהטיפול לא עובד. זה נורמלי, זה עובר ואחר כך זה נהייה יותר טוב. עכשיו הכל ברור לי. במצב דומה לשלך – חיפשתי ברצינות בית אבות. פשוט לא הבנתי בשביל מה כל התהליך הזה שבמילא נגמר בבית אבות – למה לא פשוט להגיע ישר אל התוצאה הסופית.

  20. anni הגיב:

    וואלה אתון, את גאון. איך לא חשבתי על זה בעצמי,

    בשביל מה כל התהליך הזה שבמילא נגמר בבית אבות – למה לא פשוט להגיע ישר אל התוצאה הסופית.

    למרות שאני דווקא מאוד פעילה ואנרגטית ועושה הרבה דברים בשנה האחרונה, ואפילו פיתחתי שאיפות איך שהילדות עוזבות את הבית, אני מכניסה את עצמי לבית אבות. חוץ מזה שלפי השמועות שם מוצאים אהבה וזדיינים כמו שפנים.

  21. Fלו הגיב:

    שלא לדבר שתהיי האישה הכי מתוחה וזקורת שדיים בשטח, ובלי ניתוחים.

  22. anni הגיב:

    אה כן, זה גם מאוד חשוב.

    ועוד משהו אתון,
    אני מקווה שאת טועה בחלק של הדיכאון ושנה ראשונה, משום מה אני לא מחבבת את הקטע.

    ואת יודעת מה מרגיז אותי בעיקר בבעיה החדשה שהתגלת בבלוגלי?
    שאצל מארג' זה אף פעם לא קורה.

  23. מרג' הגיב:

    אני מעולם לא הייתי זקורת שדיים. אולי בגיל 12 שהם רק התחילו.

    מה זו הבעיה שהתגלתה בבלוגלי?
    למה תמיד מתגלות בעיות בבלוגלי?
    למה אף אחד לאמספר לי עליהן?

  24. anni הגיב:

    כי לך הם לא קורות.
    אנחנו לא רוצות להרגיש כמו עניות משחרות לישועה.
    תיכנסי אלי לבלוג, ותגידי באיזה צבעים את רואה אותו?

  25. מרג' הגיב:

    אדום ושחור?

    באיזה צבעים את רואה אותו?
    באיזה צבעים הוא אמור להיות?

    (זה אני יודעת בעצם. הוא אמור להיות בורוד. לו היית החברה הטובה שאת מתיימרת להיות והיית משתמשת בתבניות המשובחות שתרגמתי)

  26. anni הגיב:

    סליחה כן, אבל את התבניות הורודות את תרגמת אחרי שהבטחת לתרגם לי תבנית בבורדו ולא הצלחת. לו היית החברה הקשובה שאת מתיימרת להיות ל- F היית מבינה שלא עושים בחינם שום דבר ורוד.

    אני רואה בלבן וכחול, והכל נוטה שמאלה כולל התמונות, גם אצל אתון. זה מן מצב ביניים כזה בגלל האטה של האתר.

  27. מרג' הגיב:

    כן טוב. התבנית ההיא היתה בלתי אפשרית לתרגום. כמו שיכולתי לנחש לבד לו רק הייתי זוכרת שאת זו שבחרת אותה מתוך רבבות תבניות לחלוטין טרנסלייטאבל.

    כחול ולבן. זה הצבע שלי. מאד פטריוטי.

    [יצא מכתב התפטרות רשמי, למקרה שמישהו נשאר במתח]

  28. אלוניס הגיב:

    מברוק וכיף בעצם כשאני חושבת על זה שאפשר יהיה הרבה יותר בקלות לסחוב אותך לקפה כשאני בארץ:-)

    אני רק זוכרת אותך מצביעה על איזה בניין כשהיינו בדרך לקניות וחשבתי לעצמי "איך מגיעים לפה בכלל כשאין רכב?" והסקתי – בגלל זה נותנים לכולם רכב מטעם העבודה.

  29. מרג' הגיב:

    אפילו אותך הצלחתי לסחוב לקניות
    אין ספק שאני מוכשרת ברמות שטרם נודעו.

    אנחנו מבלות ביחד את כיפור? כמיטב המסורת?

  30. מרג' – בשעה טובה ומוצלחת,אמן. לפי איך שאת מדווחת לא נראה שהיו דרמות היסטריות.
    אנני – צר לי לאכזב, אבל הסיפור עם הדיכאון די צפוי. לא חייב להיות נוראי, אבל צפוי. לא נעים, אבל שווה. בדרך לומדים לחיות עם התחושות הפחות נעימות, פחות לברוח מהן. סה בון פור לה מורל.
    ואני רואה בסדר את הבלוג שלי. נראה לי באמת שזה קשור באיזה אופן לתבנית שלך.

  31. מרג' הגיב:

    לא. ממש לא דרמות היסטריות. שאלה אם יש דרך לשכנע אותי להישאר? שתינו צחקנו ואז היא אמרה שהיא מבינה אותי, איחלה לי בהצלחה, ונראתה כאילו אוטותות היא הולכת לעשות את אותו דבר בדיוק.

    מה שכן היה נחמד, זה שסגרנו מעגל ביחד. היא קיבלה אותי לעבודה. היא משחררת אותי ממנה. שאלתי אותה אם אני צריכה לשפוך עליה תה לזכר ימים טובים יותר.
    היא אמרה שזה בסדר. היא תשתדל לזכור אותי גם בלי שאני אהרוס לה עוד זוג מכנסיים.

    -הבעיות לא בתבנית. התבנית טרה ביאן קומסה. סה לה מחשב הקיבוצניקי שלה. לה בה הבעיות-

  32. בסדר הבנו, ז'ה קיטה לה פרובינס. אפשר גם לחזור לפרובניס, יו נואוו. קצת מבאסות שתיקות אלף הימים שלך. בכל אופן כאקט חד-צדדי
    אני מקדישה לך את זה.

  33. הו מרג', ארץ הגעגועים הנושנים.
    אתמול בלילה חלמתי עליך. ישבת על השולחן במטבח ושתית קפה. אני הייתי קטן מאד, ננסי ממש, והתסכלתי עליך מלמטה. לבשת חולצה ורודה וחצאית ורודה ונעלת נעליים ורודות וציפורני רגליך היו משוחות לק ורוד כהה ובוהק. ממש כמו הסיפור על האישה הורודה.
    את שתית את הקפה ומדי פעם הסתכלת מטה, אלי הקטן והמתנצל, אבל לא אמרת מילה. רק חייכת חיוך ממזרי. צעקתי לך מלמטה כל מיני דברים יפים. צעקתי לך שאני אוהב אותך, ושאני רוצה שתאהבי אותי בחזרה, אבל אני הייתי קטן מדי, ואת, יושבת על שולחן המטבח, גדולה ויפה, לא יכולת לשמוע אותי.

    זהו, עד כאן החלום. לא הרחק מכאן יש לך יומולדת. רציתי לשאול אותך מה תרצי שאתן לך מתנה, שאתחיל לעבוד על זה כבר עכשיו. אחרי הכל, זה מגיע לך.

    נשיקות לחות במקומות מוצנעים, ולילה טוב,
    פנחס (הקטן)

  34. מרג' הגיב:

    עוד מעט יש לי יומולדת? שוב? זה לא היה ממש לא מזמן השטות הזו? עד מתי אני אתבגר? 32. זה כפול מ 16. לא כל כך יפה. וכפול מ 16. וגם לא יודעת הרבה על העולם הזה. אפילו שירים של ריטה יותר מוצלחים ממני.
    לא צריכה כלום. בעצם כן. תרים איתי כוסית של החום המריר המעושן ההוא, ותגיד לי שאני יפה וחכמה וסקסית ושיש לי עיניים נפלאות. מה אכפת לך? זו לא תהיה הפעם הראשונה שאומרים לי את זה. ואתה לא באמת מסתכן כאן. כנראה שלא קורה שום דבר ממש רע מהשקר הזה, כי אף אחד מאלה שאמרו אותו לא מת עדיין. אחר כך תראה לי את הטבעת. זה מגיע לי. אני פירגנתי. והתאפקתי. ושמרתי על סודיות מוחלטת. אז מגיע לי לראות מה יצא מזה בסוף. ותזכור – זהב לבן זה סתם שם נרדף לכסף. הכי שווה זהב צהוב. בעיקר אם אתה שזוף.
    -אתון, הייתי אומרת לך מי שיש לה בלוג מזכוכית, שלא תגיב "למה לא מעדכנים פה" אצל אחרים. אבל אני אוהבת אותך. אז אני אקבל את זה בתור מחמאה ואשתוק-

  35. פעם שנייה – שאת עושה לי ממש טוב ונעים בהפרש של חמש דקות. מתי יש לך ממולדת? את אריה או בתולה? לי יש מחר!!!!! אוסלו הייתה המתנת יומלודת אבל כמו שאני מכירה את האיש יבוא עוד משהו.
    אין לי מושג מתי יש לך אבל אני מרימה איתך כוסית כבר מעכשיו.
    לחייך יפתי. ורוד שולטתתתת!!!!1

  36. יש לה יומולדת בדצמבר, עשי לי טובה, תהיי מעודכנת.

    מרג' היקרה,
    אתה איפה וחכמה וסקסית ויש לך עיניים יפות. יותר מזה, יש לך גם תלתלים זהובים וקול צרוד וסקסי, אישיות גבולית בצורה סקסית, נטייה למלודרמה ורודה וסקסית ובכלל, מעיין שופע של נשיות בלתי רגילה. וזה עוד מבלי שפגשתי אותך. את כמו טבילה במימיו הקפואים של עין עקב ביום חמסין, וכמו האבטיח הקר שאתה פורס לעצמך כשאתה יוצא החוצה להתחמם, ולהזיע.
    את המלכה, המלכה היא את, וכולי וכולי.

    ואגב, תודה על הסודיות. ובסוף, לא זהב לבן ולא זהב צהוב. זהב אדום, דווקא, ואפילו לא ידעתי שיש דברים כאלה, ואני בכלל עיוור צבעים. ופוזי היא שזופה למהדרין, כראוי לחצי התימני והחצי המרוקאי שלה. אני, אני סתם אשכנזי ורוד.

  37. מרג' הגיב:

    OMG!! מזל טוב יא אוואערית! כוסית הרם!
    איזה איש משובח! גם זוכר את היומולדת, גם נסיעה לחול, גם מתנה? איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא? עם ויזה פלאטינום?

    אוה פנחס פנחס. בשבילך אני מוכנה להפסיק להתעצל ולהוריד את השערות מהרגליים סוף סוף. אפילו מהחלקים למעלה, איפה שכואב.
    -ברור שמבלי שפגשת אותי. רק אלה שלא פגשו אותי מפרגנים ככה. מעניין למה? יום יבוא ואני אחקור את זה לעומק-

    רוסי שמתחתן עם חצי מרוקאית חתונה חילונית בחו"ל, ועושה טבעת מזהב אדום? איפה שמעתי את הסיפור הזה?

    נו, נקווה שלכם יהיה יותר מזל משלנו, ותתגרשו רק עוד עשרים שנה עם שני ילדים. כמו אנשים נורמלים.

  38. אני מודה לך מקרב לב על המחמאה הזו. לרגע זה כמעט הזכיר לי את ההורים שלי, חוץ מהקטע של הצד המרוקאי. והחתונה האזרחית. בקיצור, רק החלק של הגירושין עם השני ילדים. איזה יופי לנו.

  39. מרג' הגיב:

    Happiness is a warm gun

    בנג בנג.

  40. אלוניס הגיב:

    לגבי מסורת אין התחייבות כי אחרי הבלגן עם אחותי אני לא בטוחה אם הביקור הנוכחי לא יהיה די האחרון לכמה שנים טובות אבל מסורות לא הולכות ברגל אז יותר מסביר שיום כיפור אני איתך. והפעם אני אנסה לא לשכוח קרם הגנה.

  41. מרג' הגיב:

    נו מה? תשאירי אותי בלי מזון ובלי חברה יומיים? רק כי אחותך מעאפנה?
    מיהי בכלל? חשבתי שאני אחותך.

    -הפעם בוביק, יש קרם הגנה. ואפילו 34. זה למה המרג' נזכרה שהיא כבר לא צעירה כוכך, ופיגמנטציה זה כאן מעבר לדלצ'. עכשיו נשאר רק להתחיל להשתמש בו-

    את כמובן מוזמנת לבוא לא רק ביומקיפור. אם את צריכה בית ומקלחת בתל אביב – איים יור מן. אנד קשקש איז יור דוג.
    🙂

  42. אלוניס הגיב:

    נשיקות מלאן!!

  43. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    אני רוצה לפתוח קיטה מהדס מנחמי ?????????????
    מהדס מנחמי

  44. הדס הגיב:

    8) :mrgreen: 😈 ➡ 😯 🙂 😕 8) 8) 👿 😀 😳 😛 😉 😥 😮 😆 😡 :mrgreen: 😐 😈 ➡ 😯 🙂 😕 8) 👿 😀 💡 😳 😛 😉 😉 😉 🙄 😥 😥 😮 😆 😡 😦 ❗ ❓ 😡

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s