על העיוורון

פעם חשבתי לכתוב פוסט שנקרא "כי את הראשונה ירחצו בפיילה ואת האחרונה יאכילו בסוכרזית" , שיתאר את תהליך ההתאשכנזות המזורז שאמא שלי העבירה את עצמה. מילדה סורית-מרוקאית קטנה שאכלה בכפות מקערות ונרחצה בפיילה בחצר, למנהלת בית ספר עם תואר שני. במשפחה שלה, שעם רובה היא לא שומרת על קשר כמובן, קוראים לה "האינטיליגנטית". אבל משקפיים לא היו לה. וגם עיניים כחולות לא. לי לעומת זאת כן. רק מה? סירבתי להתמסגר. גם ככה הייתי ילדה מוזרה שמעדיפה כלבים על אנשים וספרים על חברים. גם ככה היה לי שיער שסירב להסתדר בצבע שסירב להיות מוגדר בדיוק בתקופה שבה מה שחשוב זה איך את נראית. גם ככה אף אחד לא הבין מה אני רוצה בדיוק ולמה. אז משקפיים? באותה מידה יכלו להכריז על קבורה סופית לחיי החברה המעטים שעוד היו לי. לא מרכיבה – מה תעשו לי?

כלום לא עשו לי. מי בכלל שם לב? למי בכלל היה אכפת מה אני עושה? אז קנו לי משקפיים אדומים. והם נחו בתיק. אבא שלי המשיך להדליק את האור כל פעם שהוא ראה אותי קוראת (למה בחושך? תהרסי את העיניים) ואני המשכתי להתעלם מראייתי הנחלשת (כבר הרסתי אותן אבא. זוכר?). עברו עשרים שנה של הכחשה (הכחשה והדחקה. מה היינו עושים בלי פרויד?). מתחתי את הגבול עד שאי אפשר היה יותר. בשנים האחרונות גיליתי שהמשקפיים יוצאים מהתיק יותר ויותר פעמים. בשנה האחרונה גיליתי שאני כבר לא מסוגלת לעבוד בלעדיהם. לשבת מול המחשב בלי משקפיים זה סיוט בשבילי. שאני לא מסוגלת לראות סרטים בטלוויזיה בלעדיהם גם כשאני לא לבד. שאני צריכה אותם בשביל לנהוג כשמחשיך. לא היתה ברירה. נאלצתי לחשוף אותם לעיני אנשים זרים. בהתחלה בסביבה נייטרלית כמו העבודה, אחר כך בסביבה אוהדת – ליד החברות שלי, ואחר כך גם ליד סתם אנשים. ועכשיו זה סופי. אני לא מסתדרת בלעדיהם.

אז זהו. חלפה תקופה. הגיע הזמן להודות – אני צריכה משקפיים. אפילו שעם הקליפס בשיער והעיניים הממוסגרות אני נראית עוד יותר חננה ממה שאני. אפילו שהם לא חלק מהתפיסה שלי את עצמי. אפילו שזה עדיין מוזר לי להסתגל לרעיון שאני ממושקפת. אפילו שהיו לי עשרים שנה להתרגל.

-ואיכקורימלו נהג לומר שעם המשקפיים האלה, ושיער אסוף, אני נראית כמו ספרנית בסרטי פורנו. כזו שעוד רגע הולכת להעיף את המשקפיים, לפזר את השיער ולמצוץ עד אובדן (הכרה או שיניים טוחנות. מה שיילך קודם)-

———————————————————————————–

 לאור השינויים שחלים בחיי –  וכוללים בעיקר להסתגר הרמטית בתל אביב- החלטתי להתאים את עצמי לסיטי לייף ולהתארגן על איזה דו גלגלי נחמד, רצוי בצבעי ורוד ושמפניה. רק שבשביל זה צריך רישיון. מסתבר שאני ממש גרועה בזה. קצת גדול עלי גם לנסות לשמור על שיווי משקל, גם לנסות להבין למה אני צריכה להסתובב סביב עצמי בספירלה, וגם להדוף את ההטרדות המיניות של המורה. גם כן קטע. חסרות בנות שש עשרה כוסיות שעושות רישיון על טוסטוס שהוא מרגיש צורך להטריד דווקא את הגרושה הזקנה והשמנה שכל קשר בין הספרה שמונה לבין מה שהיא עושה במגרש עם הקטנוע מקרי בהחלט?

עזבי שטויות, אומרת לי מירב, את לא יכולה לדעת אם את מוכשרת או לא. הנה, אני עברתי טסט שמיני ועכשיו אני נהגת מצויינת.
שזה תמיד נכון. טרם פגשתי את האדם שהעיד על עצמו שהוא נהג לא משהו. או שאין לו חוש הומור. אם המציאות היתה תואמת ולו במעט את העדויות העצמיות הללו, לא היו בארץ תאונות דרכים וכולנו היינו מתגלגלים מצחוק כל הזמן.
אבל מרג'! F מזדעזעת לי בטלפון כשאני מספרת לה על הניסיונות העלובים שלי בתורת המספרים, השיער שלך!
גם היא צודקת בעצם. הקסדה מועכת את התלתלים. ואם השיער פזור אז הרוח והלחות הופכות אותם למשהו שנראה כאילו קשקש הקיאה אחרי ערב מוצלח במיוחד בפח הזבל.
הפנינט טוענת שהיא מאד לא מרוצה, ולאבא שלי אני בכלל לא מספרת. שהוא יש לו קטע שפתאום הוא נהיה היסטרי ומתחיל לזרוק שמות של מחלות כרוניות לכל עבר כשהוא מאיים לחטוף אותן עכשיו ומיד אלא אם אני אפסיק עם השטויות שלי.

אם לא תתייחסי לזה כאילו זה סיוט, אולי אפילו תהני מזה, אומר לי האשמאי הזקן שמלח אנגלי סידר לי בתור מורה.
אבל אני סובלת, אני אומרת לו. לא שאני צריכה להגיד. אחרי הכל, אני לא בדיוק מהאלה שנולדו עם פני פוקר. כשאני לא מרוצה אני לא מרוצה. אין אף אחד שיכול לפספס את זה ברדיוס של קילומטרים.
תחשבי על למה את עושה את זה. הוא מציע תחשבי על הניידות. על הנוחות. על החיסכון. 
אחר כך, בבית, כשאני מעסה את שריריי התפוסים (שכן אני מחזיקה בכידון כאילו חיי תלויים בזה, ומהדקת את ירכיי אל הכיסא בעוצמה שלא היתה מביישת מדריכת סטודיו C מנוסה) אני מנסה לחשוב למה אני עושה את זה, בכל זאת – אם הוא הרים את המבט עד כדי ממש להסתכל לי בעיניים לשתי שניות בשביל להציע את זה, כנראה שזה ממש חשוב- אבל כל מה שיוצא לי זה: "אלוהים, אם את קיימת, תני לי השראה. תני לי אות. תני לי רגע אחד קטן של התגלות: איך לעזאזל אני מסדרת את השיער בקסדה ככה שהוא לא ייראה כאילו התאבד לי חתול על הראש??"

———————————————————————————–

ולפינתנו האהובה אך המוזנחת – קיבלתי במייל (ובשליחג'ר. ובגוגל טוק. ובקומיוניקייטור. ובעוד מגוון דרכים דיגיטליות):

בלוקים הפנינט משביתה אותי סופ"ש שלם. ובסוף מתגלה שהיא עזבה באמצע. אם אתם צריכים קוד לרמה מסויימת- רק תגידו. אספתי למקרה שאתם בלונדיניים ולא מסוגלים לעשות קופי פייסט ולכן חייבים להתחיל מהתחלה אחרי שהגעתם לרמה 18. סתם דוגמה.

רובוטים דכאונייםואז היא קיבלה את זה בתור עונש. לחובבי הז'אנר בלבד. טיפים יינתנו תמורת שוחד מתאים.

פיוצ'רמה 2008 כבר יש טריילר. ותודה לכבש התמים ששלח. (אם כי תיאור מפורט יותר של מה בדיוק הוא שולח היה הרבה יותר מרגיע. יש לו גישה לכמה סרטונים שממש לא הייתי רוצה לדעת שהם ביו-טיוב אלא אם אני אקבל הרבה כסף. מזל לפחות, שאני לא מתכננת נכדים).

רק להקליקמישהי שהחליטה לנצל את השיטה למטרות טובות. נכון שתפוז משלמים לפי קליקים? אז ההכנסות מכניסות לבלוג הזה ילכו כולן למטרת הצלת כלבים נטושים ותרומה לעמותות – מה שאומר שכל כניסה עוזרת להציל חיים! הקליקו בהמוניכם.

היררכיית גיקים – הטכנולוגיה בשירות האבולוציה.

אם יש צדק בעולם..

We don't see things as they are. We see things as we are.
(Anais Nin)

פוסט זה פורסם בקטגוריה כן. טוב. בסדר.. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

55 תגובות על על העיוורון

  1. Fלו הגיב:

    אני חשבתי שהשיער שלך זה טיעון מנצח שלא תחלמי אפילו להתווכח איתו, עכשיו אני צריכה להפעיל איזה שמונה תאים במקביל לחשוב על עוד משהו.
    למה מכל האנשים דווקא את עושה לי את זה? לא מספיק יש לי את אנני על הראש? (לפחות זה יותר סקסי מחתול מת על הראש)

  2. מרג' הגיב:

    את יכולה לעבור לטיעון המנצח הבא – שימי אמרה 🙂

    -אני רוצה לחיות בוילה מפוארת על שפת הים, מסביבי גני ורסאי, מאחוריי מגרש סקווש, ולמטה בריכה מקורה
    -אבל F, לא חבל על הכסף ממה? בשביל מה את צריכה כזה בית גדול?
    -שימי אמרה.

  3. Fלו הגיב:

    אבל באמת היא אמרה, לאנני. ואני לקחתי את זה קצת רחוק ואת עוד קצת. אולי בפעם הבאה אני באמת אדבר איתה על החליפות עור של אומה טורמן ואיך הן משתלבות עם החתול המת שלך, כי אני לא יכולה להמציא תשובות מכלום, רק לשנות אותן קצת.
    במחשבה שניה, דברי איתה את על חשבונך, אני בטוחה ששלושתנו נסכים עם מה שיהיה לה להגיד.

    -ואם את תוהה למה ההפרעה האישיותית שלי חזקה היום, אני מיד מסבירה. גנבו לי את הבית שרציתי לסגור עליו, כשכל המבחר שלי הוא שני בתים. השני גם פחות טוב (בל פנטאוז או גנים יפנים), והשכנים, השכנים לא טובים לי, ככה אנני אמרה, והרחיקה אותי מאזור החשיבה וקבלת ההחלטות.)

  4. מרג' הגיב:

    אבוי. בכלל שכחתי מאומה. שהיא יש לה פניסט צמוד, הזונה.

    -אויש נו. למה היא לא מרחיקה אותך מהאזור הזה בכלל? כאילו, למה זה טוב בדיוק? אני רק חושבת על זה נהיה לי כאב ראש.
    מילא זה שעד עכשיו היית חייבת לגור בוואלי, אבל עכשיו? למה לא תעברי לאיזור הזה, עם ה.. נו.. אעה.. זה.. נו.. ציווליזציה?

  5. itsik הגיב:

    אני מכיר עוד עוד כמה שנושא המשקפיים היה בהכחשה אצלם. אך לפי דעתי משקפיים אופנתיות יכולות גם להחמיא. או שאפשר גם לשים עדשות.

  6. חנית הגיב:

    רגע, אני העדתי על עצמי שאין לי חוש הומור 🙂

  7. מרג' הגיב:

    כנות היא הפרק הראשון בספר החוכמה, אתה אומר?

    אני מרגישה נזופה.
    🙂

    -משקפיים אופנתיים זו בעיה. כמו שהאופנה מתחלפת כל שניה, וזה? רק בניג'וס ואצל אופטומטריסט. ועם צילינדר. מה שאני מנסה להגיד – זה שמשקפיים בניגוד לבגדים ונעליים קצת יותר קשה להחליף כל הזמן-

  8. מרג' הגיב:

    ואיך את נוהגת?

  9. חנית הגיב:

    לא רע, אבל אני מכירה כמה שמעידות על עצמן כנהגות לא משהו.

  10. almost30 הגיב:

    אני מסכים לגמרי עם עניין המשקפיים.
    אני תמיד הייתי בטראומה מהמשקפיים שלי
    (שיש לי מגיל שנה וחצי,בלעדיהם עיוור טוטלי) .
    מאז העדשות אף אחד(מלבד זוגתי) לא ראה אותי עם משקפיים,כבר 12 שנים…
    לכי על עדשות, לא כזה סיפור.
    לכי גם על הטוסטוס, ככה גם יהיה עוד מקום חניה פנוי בעיר הזאת
    🙂

  11. מרג' הגיב:

    איך נשים תמיד מודות בבעיות שלהן? כאילו מה? גן הכנות והמודעות העצמית יושב על ה X השני?

    גם ה XP היה עם עדשות כל הזמן. בכלל לא ידעתי שיש לו משקפיים, מבחינתי הוא תמיד היה גבר צעיר אתלטי גבוה ובלונדיני עם עיניים כחולות. עד שלילה אחד חזרתי כי שכחתי משהו, וגיליתי אותו רכון על המחשב, חמוש במשקפיים (הזוג המכוער בתבל, אגב. אין לי מושג מאיפה הוא שלף אותם), ונראה מבוגר בעשרים שנה.
    הדבר הרביעי שעשיתי כשעברתי לגור איתו היה לדאוג לו למשקפיים חדשים ובלונדיניים.

    -הטוסטוס. כן. זה לא שאני לא רוצה. זה שלא מצליח לי.-

  12. almost30 הגיב:

    כנראה כולנו באמת אותו דבר. המשקפיים שאני מחזיק בבית שאף אחד לא רואה, הם מהעשור הקודם(האלף הקודם בעצם).

  13. מרג' הגיב:

    ואשתך מה? גם עיוורת?
    איך לא גררה אותך באוזן ימין לאופטיקאי הקרוב לביתך?

    -מילא זה שכולכם אותו דבר, זה שכולנו לא אותו דבר, זה מה שמטריד אותי פתאום-

  14. almost30 הגיב:

    ניסתה לגרור, אבל בינתיים אני מצליח לעמוד בלחץ. היא גם טוענת שמשקפיים לא כזה נורא. אבל אני יודע את האמת.
    משקפיים חדשות,אומר גם להשתמש בהם- עד כאן! אופטיקה זה רק לחידוש מלאי העדשות ומשקפי שמש שאני נוטה לאבד כל כמה חודשים.

    -אם כולכן הייתן אותו דבר גם לנו היה יותר קל-
    (היו מוציאים לאור חוברת הפעלה- בסט-סלר בטוח)

  15. מרג' הגיב:

    אין כזה דבר מצליח לעמוד בלחץ. זה פשוט שזה לא מספיק חשוב לה.
    בטח זורקת מדי פעם – תגיד, אתה לא חושב שהגיע הזמן להחליף את המשקפיים האלה? ומסתפקת בזה שאתה לא עונה בתקווה שהיא תשכח מזה לעוד חצי שנה.

    באמת ה XP התחיל להשתמש בהם אחרי שקנינו לו אותם. פתאום הוא יצא איתם החוצה בסופ"ש ואפילו ישב איתם בקפה השכונתי ליד כולם. מישהו צריך להקדיש לזה תקציב מחקר. אי אפשר שאני אעשה את הכל.

    -חוברת הפעלה. בטח. כבר. שאני אביא לפה את אב'שלי שיספר בפעם המאה את הבדיחה עם הגשר?-

  16. almost30 הגיב:

    רואה? (טוב,בעצם לא, כי את לא שמה את המשקפיים)
    בהתחלה יוצאים עם המשקף הדנדש למכולת,וזה עובר לחדר-כושר, משם לים ולאן עוד נגיע? חוצמזה שבים איאפשר לשחות עם המשקף, ואני עוד עלול ביציאה מהמים לפספס את החוף.

    -הדגש הוא על חוברת ודקה. עם ספר הדרכה,אנחנו נעבור ישר לתמונות-
    (אגב, לא מכיר את הגשר)

  17. לרגע התרגשתי, חשבתי שלאור חילופי אמרות האהבה בינינו החלטת להקדיש לי פוסט.
    מרג', שערות זה טיעון רציני, אבל אותי מדאיג הדבר הזה שאליו דבוקות השערות, קרי ראש. טוסטוס, זה מסוכן. באמת. נהגי ישראל זה עם חולני ואטום במיוחד. ל'יודעת לי נראה סוג של הימור מפחיד. אם את רוצה טו ליב דיינג'רסלי – יש מלא דרכים הרבה יותר מעניינות מרכיבה על טוסטוס ורוד, בכבישיה מוכי העשן והג'יפה של עירך האהובה.
    לא היו תוכניות לקנות אוטו שיוחאי היה אמור לעזור לך איתן?

  18. מרג' הגיב:

    ואת רואה את יוחאי פה? כי אני לא.
    לכי תסמכי על גברים.
    מצאת לך אשה שבעניין של דנג'רסלי. בדיוק זה האדם שאני. ליבינג דה וידה לוקה.
    אני כולה רוצה כזה שיאפשר לי לא להיות תלויה לגמרי בתחבורה הציבורית. שאותה אני מתכוונת לדגום על בסיס קבוע.

    אולמוסט, חוברות עם תמונות יש מאז שגוטנברג המציא את הדפוס. ועדיין לא קלטתם כלום. אולי זה כי אתם קונים אותן בגלל המאמרים.

    -אז לספר כאילו? כי זו בדיחה בגילו בערך. ואני לא יודעת כמה הקיבה שלך רגישה לחוסר טריות-

  19. almost30 הגיב:

    כן, בטח. גם את פלייבוי ילדים קנו(טרם האינטרנט) בשביל המאמרים.
    תחבורה ציבורית בת"א זו חוויה מתקנת ממליץ בחום,בקיץ כלול במחיר מגע ישיר עם זיעה מכל רחבי המטרופולין.
    ורק שתדעי, אני קורס פה עוד רגע מהעומס שהחבר'ה מהקומה מעל מנחיתים, ובמקום לעבוד, אני תקוע עם הבלוקים שלך(שלב 10 בינתיים).

    -כן,יאללה רוצי עם הבדיחה, הכי גרוע, לא נשכח ולא נסלח לעולם.-

  20. זאת הדרך העדינה שלך לספר לי שאת נשארת בלי אוטו? רק יוחאי עומד בינך לבין איזה משהו על ארבע גלגלים?????
    מרג' – תקני מליסינג – תמשכני ת'תחתונים, את הסכום הבסיסי של הטוסטוס והשיעורי נהיגה,תשקיעי באוטו, תקני הכי קטן שיש, תקחי הלוואה, תעשי ליסינג בעצמך, שהמקום החדש שלקח אותך יעשה לך ליסיניג, משהו – תעמדי בצומת – אל תישארי בלי אוטו!!

  21. יוחאי הגיב:

    שיאללה, הבן אדם תקוע בעבודה עד 10 בלילה ומאשימים אותו בנפקדות? נו טוף.
    אם את צריכה עזרה עם אוטו ישן, אני כאן. האוטו שלי חוגג 20 בנובמבר, ואני נשאר איתו! על ליסינג כבר הבעתי את דעתי השלילית כמה פעמים (ואף השתתפתי בהקמת אתר למטרה הזאת), וטוסטוס מפחיד אותי. נראה לי שאהיה נהג גרוע ולא יציב על אופנוע. גם על מכונית אני נהג לא משהו. זהיר, אבל לא משהו. גם אולמוסט מומחה במכוניות ישנות. תשאלי אותו על תקרית המאוורר ליד הפורום.

    משקפיים זה דווקא סבבה. עדשות מפחידות. יש היום בשוק מספיק זוגות משקפיים שנראות טוב. אני בטוח שתמצאי יותר מזוג אחד שיתאים לך.

  22. מרג' הגיב:

    תקרית המאוורר ליד הפורום?
    זו אני או שאתם הרבה יותר קינקים ממה שאפשר היה לחשוב?
    והנה הרסת לי את כל התיאוריה שאנשים לא מודים שהם נהגים לא משהו. הלכתי לפתח עוד ערמה של תאוריות שאפשר להפריך תוך חמש דקות.
    -אולמוסט תיזהר מהבלוקים. תיזהר. עד עכשיו יש לי עיגולים שחורים מתחת לעיניים בגלל השטות הזו-
    תונ'קה אני לא רוצה אוטו. זה כל הרעיון. שאוטו זה נורא מכביד פה.
    אולי אני אשנה את דעתי. אולי אני אקנה איזו ענתיקה מיוחאי (מה קרה לך? תראי איזו בובה! בובה אני אומר לך. בחיים לאתמצאי אחת כזו! לאחותי מכרתי שתיים)
    ——אולמוסט30 אונלי———————–

    דייג אחד העלה בחכתו דג זהב. וואי מאגניב, מתלהב הדייג, אם אני משחרר אותך, יש לי שלוש משאלות?
    צ'מע, אומר לו הדג, היום זה כבר לא כמו פעם. יש משאלה אחת – קח או תעשה ממני פילה בשמן זית ורוזמרין.
    טוב, אומר לו הדייג, משאלה אחת. תראה, אני יש לי בן בארהב הברית. אני רוצה שתעשה לי גשר שאני אוכל לנסוע אליו ישירות.
    יותר מדי הנדסת עיר, אומר הדג. זה לא תחום ההמחות שלי. תבקש משו אחר.
    מממ… יודע מה? אוקי. יש לי אשה, הוא נאנח, והיא אף פעם לא מרוצה. אם אתה יכול – הייתי רוצה להבין נשים.
    כמה נתיבים אמרת שאתה רוצה על הגשר?
    -אתה ביקשת. אני הצעתי לך לחסוך את זה מעצמך. בפעם הבאה עצור לפני שאתה עובר-

  23. almost30 הגיב:

    קמתי מוקדם מדי, יש לי ישיבה ב8:00(מוות בעינויים קשים למזמני הישיבות בוקר הללו). גם כואבת הבטן ומה לא…
    לפחות פה חיכתה לי בדיחה – נק' אור לבוקר המסוכן הזה :-).
    אכן מכיר את הבדיחה רק בגרסה טיפה שונה.
    מילא אני מכור לבלוקים, אבל בערב אתמול האשה עברה אותי בחצי מהזמן.
    לגבי הרכב, סוכנות יוחאי-אולמוסט ובניו יסמכו למצוא לך פז'ו 504 עם גגון ורוד וגוון חלודה, רק היום, נגנבה לפני שעתיים מהבסטה בכרמל.

  24. מרג' הגיב:

    פרווה על הדשבורד? 🙂

    (אתה רוצה להגיד לי שהבלוג פתוח בשעות האלה?!)

  25. almost30 הגיב:

    בטח פרווה. יהיה גם מאוורר קטן שמחובר למצת, והכלב שזז עם הראש כמו בסיני.בשביל מסבאחה תלויה על המראה תצטרכי לשלם אקסטרה
    (ת'אמת לא. היה סגור. השארתי פתק על החלון.)

  26. מרג' הגיב:

    מסאבחה זה לא מנה חומוס עם גרגירים חמים?! איך בדיוק תולים את זה על המראה?

    -לא כי נראה לי שאני יותר אשה של קוביות ורודות מפרווה על המראה ונעל של תינוק על האגזוז-

  27. almost30 הגיב:

    לא המסבחה* של הגרגירים ושמן זית, נו,המסבחה**(ככה כותבים?) של המחרוזת תפילה, שהבדואים מגלגלים ביד כל הזמן ותולים בפז'ו על המראה.
    זה בדיוק בשביל להשלים את הלוק עם הנעל של התינוק.
    (יש לך מאגר של תינוקות שאת מחביאה איפשהו?).

    *מסבחה
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%91%D7%97%D7%94
    **מסבחה
    http://d1.snunit.k12.il/cgi-bin/Items/item_display.pl?Id=10

  28. almost30 הגיב:

    אה, ושכחתי שמצאתי גם את עצמי בהיררכיית הגיקים.

    -מתבייש להגיד איפה-

  29. בנוהל זריז:
    אם את לא רוצה אוטו – סיפור אחר. עותק בן 20 זולל כסף וזמן בילוי במוסכים ( אוליש ווה לך אצל המוסך של אנני).
    כן ליסיניג זה בעייתי. אבל מיש הפרוטה לא מצויה בידו – זה סוג של דיל שאוליה ופך את זה לאפשרי. ואם הליסינג על חשבון העבודה, אז זה בכלל טוב לא?

    -מיש מבי טבימא חורל איוד עמיא ני-

  30. שימי לב לאופן המעניין שבו התחלקו לי האותיות.

  31. מרג' הגיב:

    חזרתי מהשיעור והמורה לא הטריד אותי אפילו פעם אחת.
    מסתבר שאני מסוגלת להעביר מסרים אסרטיביים.
    (האפשרות השניה היא שבאיזו דרך מסתורית הוא הצליח לגלות שאני כותבת בלוג, למצוא אותו, לקרוא את הפוסט הזה ולהסיק מסקנות)

    אני לא רוצה אוטו. בלי קשר לליסינג או לא לליסינג. וכן, ליסינג מהעבודה זה אחלה. זה מה שהיה לי בשבע שנים האחרונות. אבל אני ממש מעדיפה שלא יהיה לי אוטו בינתיים.

    אולמוסט – מכל מלמדיי השכלתי. תודה על הרחבת האופקים.
    -יעזור אם אני אגיד שמצאתי את עצמי בכל מיני מקומות בהיררכיה? אבל רובם גבוהים. לפחות זה-

    ולא. אין לי מאגר של תינוקות למרבה השמחה. ואם הכל יילך יפה גם לא יהיה לי.

  32. almost30 הגיב:

    כמה שיעורים צריך בימינו בשביל טוסטוס?
    אני גם שוקל את העניין. אולי יוחאי יסדר לי אחד יד-שניה מרופא(הפעם בלי מאוורר)

    לאן הגעת בבלוקים?(הפכתי לג'אנקי בלוקים לעת צהריים)

  33. מרג' הגיב:

    גמרתי את המשחק. יש 34 שלבים. יש כמה נתקעים ברמות.
    לקח לי יומיים פרוייקט (חמישי בלילה עד שבת בלילה) אבל עשיתי זאת.

    -סיימתי את הסופש טרוטת עיניים, רעבה ועצבנית. אבל כל הבלוקים הארורים היו על ה X בסוף-

    כמה שיעורים שאתה רוצה. עד שאתה מרגיש מוכן לגשת לטסט. 80 שח שיעור. אם אתה רוצה יש לי מורה. מחונך לצרכים. מאולף לתת יד. רק תגיד.

  34. almost30 הגיב:

    34 את אומרת? אז יש לי עוד עבודה…
    המטרה- לסיים לפני הסופש.האמצעים- זמן פנוי (שחסר לי) בעבודה.

    -התחילו לתהות פה מסביב למה יש לי כלכך הרבה ורוד על המסך-

  35. פנינט הגיב:

    הפנינט לא לא-מרוצה. הפנינט – החסרה כל שמץ של הומור (הנה מצאת אחת שמודה שאין לה את זה) – דואגת.
    דואגת.
    ואני לא יודעת אם זה כזה שוס להיות מושא הדאגה שלי (שכידוע, כל מי שאני דואגת לו חי עד גיל 240 לפחות. את בטוחה שאת מעונינת בזה?)

  36. הצחקת אותי עד דמעות עם המשפט הורוד שלך. המצאנו שפה, אלטרנטיבה לשפת הב'.
    איך העברת למאולף – מסרים אסרטיביים?? זה מעניין אותי. במיוחד כשאני חושבת עלייך עושה שמיניות כשבאחורייך צמוד חרמן מאולף.

  37. מרג' הגיב:

    עכשיו יפיצו עליך שמועות שאתה גיי. עלי כבר הפיצו, אגב. בעבודה בטוחים שאני לסבית מן המניין.

    נינצ' – את לא יכולה לעבוד עלי מותק. סורי. יותר מדי שנים את מצחיקה אותי. אם לך אין חוש הומור גם לי אין חוש הומור, ואני מסרבת להודות שאין לי. לא במאתיים שנה הקרובות לפחות 🙂

    תונ'קה אין לי מושג. מעולם לא הצלחתי להעביר מסרים כאלה קודם. בדרך כלל אני או מתעלמת, או מעבירה את זה איכשהו, או מקווה שזה ייגמר. כנראה שהתבגרתי. זה וזה שאמרתי לו: אולי זה באשמתי אבל עדיין – זה ממש מעיק.
    (או שכאמור הוא קורא את הבלוג. בכל אופן ירד ממני עול נוראי. היום אשכרה הצלחתי להנות מהשיעור. אני גם מצליחה לקלוט מה אני אמורה לעשות כשאני לא עסוקה בלהילחץ מההערה הבאה)

  38. almost30 הגיב:

    שיפיצו מה שרוצים. כל עוד מפיצים זה טוב.
    ("אין דבר כזה פרסום רע". משהו כזה לא?)

  39. idit הגיב:

    אוי איזה רשע, בת מספר תשע
    .
    .
    .
    .
    .
    .
    .

    (איפה כתר היהלומים שלי?! כמה שנים צריך לחכות לפאקינג כתר יהלומים קטן?)

  40. מרג' הגיב:

    יש לי רק חלום לקנות לך יהלום
    .
    .
    .
    .
    .
    .
    -נראה לי שהזמן הממוצע לטבעת עומד על 30-32. אז לכתר אפשר לקחת מקדם
    של פלוס מאה בערך-

  41. idit הגיב:

    אבל ראיתי בטלוויזיה!

  42. עופר הגיב:

    תשמעי אני ושתי בנות מקומונת היכרויות של חנונים בתפוז נפגשנו והיתה הסכמה כללית שמשקפיים זה יפה.אז הרי לך.ושאלה לגבי היררכית החנונים:מה עם מי ששייך ליותר מקטגוריה אחת?

    אה, ואני מאשים אותך ואת הבלוקים באי מילוי מכסת המאמרים שאני צריך לקרוא למחר.

  43. מרג' הגיב:

    איפה בטלוויזיה? זו שפה בבלוג? זה היה לפני עשרים שנה מותק. פעם היה הרבה יותר פשוט לקבל טבעת. ולכן גם כתר.

    יש קומונת היכרויות של חנונים בתפוז? 🙂
    אני שאלתי את אותה שאלה אחרי שמצאתי את עצמי כמה פעמים. בסוף החלטתי שגם כמות הפעמים שאתה מוצא את עצמך בהיררכיה היא מדד לחנניות.
    מי שמצא את עצמו פעם אחת בתרשים קונסידר הימסלף לס גיק ממי שמצא את עצמו פעמיים בתרשים… וכן הלאה..

    בסוף יוצא ציון משוקלל. וככה קובעים אם אתה כשיר להתמכר לבלוקים או לא.

    (אני לא לקוחת אחריות! אני הודעתי שזה ממכר! אני כתבתי שזה ממכר! אני ירדתי שני קילו רק מהסופ"ש הזה על איבוד נוזלים! הניחו לי ואל תיכנסו לשם אם אתם מתמכרים פוטנציאלים)

  44. anni הגיב:

    לא מדדתי את המדד חנונים שלכם, אני אפילו לא ממש יודעת על מה אתם מדברים. אבל. שלב 30 מוציא אותי מדעתי כבר חצי שעה, ואני לא מצליחה לשכוח ממנו.

  45. מרג' הגיב:

    זה בהיררכיית גיקים. כמה לינקים מתחת לבלוקים. את תמצאי את עצמך שם. אל דאגה.

    BTW – את זוכרת את ההוא שדיברנו עליו, "במקום בעלך"? אז אני צריכה אחד כזה עכשיו. הקיצ' מסתבר שזה פופלרי לגמרי להשכיר את שירותיך כהנדימן לגרושות בודדות חסרות כישרון ומעודנות פרנץ' (זין אני שוברת ציפורן על הגדר הזו עוד פעם). את חושבת שהוא יסכים תמורת סכום סמלי נוסף לריב איתי קצת מריבות של זוגות נשואים? לא בשביל משהו, רק כדי לבדוק אם זה חסר לי או לא.

  46. anni הגיב:

    או קיי, ראשון ראשון ואחרון אחרון.

    1. יש 33 שלבים במשחק ולא 34. כל פעם שמתיאשים אפשר ללכת לשחק ספידר ברמת קושי 1, הביטחון עולה וחוזרים עם כוחות מחודשים (מי שלא נגמר לו החלב יכול להכין קפה במקום (אבל אם לא נגמר לכם החלב, סימן שאתם רק בשלבים הראשונים)).

    2. לא נכנסת בחודש הקרוב ללינקים שלך.

    3. זה לגמרי יכול ללכת אבל יש להקפיד על כמה דברים. לדעתי המחליפצ'יק חייב להיות גרוש בעצמו. ואז יש להפריד, בין גרושים שהאישה פתאום הפילה עליהם את עובדות החיים לבין אלה שברחו אל החופש שלהם מיוזמתם. אם נפל עליך מחליפצ'יק מהסוג הראשון, הוא חייב להיות בשנה הראשונה לגירושים, כשהוא עוד מתגעגע לחלקים הטובים. אם נפל עליך מהסוג השני, הוא חייב להיות גרוש 10 שנים לפחות, כשהוא כבר לא ממש זוכר מה היה שם אבל עכשיו זה חרא.

    4. אני לא מאמינה שהתרוצים שלך ירודים כל כך ונשמעים כמו "קחי ילדה יפה, קוראים לזה קראק וזה ממכר, אז תיזהרי".

  47. itsik הגיב:

    "משקפיים אופנתיים זו בעיה. כמו שהאופנה מתחלפת כל שניה, וזה? רק בניג’וס ואצל אופטומטריסט. ועם צילינדר. מה שאני מנסה להגיד – זה שמשקפיים בניגוד לבגדים ונעליים קצת יותר קשה להחליף כל הזמן"

    תיקון,
    המילה אופנתיות היא בהחלט לא במקום ולא אליה כיוונתי. רציתי לומר משקפיים יפות (בעינייך) שתוכלי להרגיש בנוח איתם, ולא לאופנה שמתחלפת.
    אולי תוכלי לבחור לנסות אחרות אם תמצאי כאלו שנראות לך, אך בטח לא לפי צו האופנה.

  48. מרג' הגיב:

    אנני – בכלל לא ידעתי שקיים הסוג השני. את רוצה להגיד לי שיש גברים שמתגרשים מרצונם החופשי? כאילו שהם יזמו את הגירושים? זה נשמע לי קינקי לגמרי. הייתי בטוחה שזה רק נשים שמחליטות להתגרש כי "הן לא מאושרות יותר והן רוצות לבד".

    -באמת? 33? הייתי בטוחה ש 34. אני צריכה לבדוק את זה ברשימות-

    איציק אתה חמוד. תודה על הדאגה. אני אשתדל למצוא משקפיים שאני אוהבת. מבטיחה. רק כאלה שנראים לי.

  49. מרג' הגיב:

    ווואלה. 33.
    והנה הקודים לרמות השונות (אלה ששמרתי). חיזקו ואימצו גיבורי ישראל. ואת ילדה יפה, כן כן את, רוצה לבוא איתי רגע? רק שניה ואנחנו חוזרות. נשבעת.

    189493-7
    499707-8
    291709-11
    958640-12
    448106-13
    210362-14
    098598-15
    683596-17
    284833-18
    119785-19
    543019-20
    720724-21
    987314-22
    088198-24
    250454-25
    660141-27
    769721-28
    691859-29
    280351-30
    138320-31
    879021-32
    614955-33

  50. anni הגיב:

    הייתי באה יקירתי, ולו רק כי את מזכירה לי סוטה חביב במיוחד. אבל מן הסתם עכשיו לכשהתפנתי להסתכל סביבי, אני מגלה שיש לי, להוריד כביסה, לשים כביסה, לקפל כביסה, לשטוף כלים, לנקות את המקלחת, לעשות קניות, להכין אוכל, לחתוך פלטת ירקות למסיבת סיום של הקייטנה, לקחת את הילדה לפגוש את המחנך שלה, לחזור ולקחת את שתיהן למסיבת סיום, לחזור לקחת את הילדה שוב הפעם למסיבת בת מצווה, ואז או אז, לטפל קצת בילדה השניה וכשיהיה שקט גם לעבוד.
    אחרי זה אני באה איתך לאן שאת רוצה.

    -וכמובן שהפצתי את הלינק, שיסבלו כולם!-

  51. מרג' הגיב:

    בקיצור – תוך יומיים את פה.
    -מרג' שניקתה, עשתה כביסה, קיפלה כביסה, סידרה את הארון, ותירגמה שלוש תבניות. כל זה אתמול. מה שאנרגיות PMS יכולות לעשות כשמתעלים אותן למקומות חיוביים-
    (היום לעומת זאת אכלתי במבות, לבנה עם שמן זית וזעתר וטילונים, שתיתי מים בטעם אפרסק ורבצתי בים עד שלוש. "מה קורה כשלוקחים חוסר אנרגיות משלבים אופי בטלני וחופשה מהעבודה" מרג'. אוטוביוגרפיה).

  52. יאללה גם אני. קמתי בבוקר אפופה, נסעתי אפופה, הגעתי לספרייה אפופה, עשיתי חנדלך לספרן שיוותר לי על הקנס, טרוטה. הלכתי לאכול ארוחת בוקר. חזרתי לספרייה, ניסיתי שוב לחשוב מה לכתוב לתזה, חיפשתי חפץ חד לחתוך איתו ורידים, לא מצאתי. נסעתי הבייתה. יצאתי לאכול צהריים בחברותא. חזרתי. חזרתי להסתכל על התזה. התזה הסתכלה עלי. הפעם כבר ויתרתי על חפץ חד. זה היה ייאוש שקט של ויתור. חשבתי למי אני יכולה לכתוב מכתבים של ייאוש שיושיעו אותי. הגיתי שני שמות. התעודדתי. הלכתי לרקוד ריקודי בטן. נהניתי, הזעתי, חזרתי הבייתה. עכשיו אני כאן, עווארית מדווחת – אוטוביוגרפיה מזוכיסטית שעיקרה מעשה אוננות מתמשך.

  53. סידרתי לך אמצעי תחבורה בצבע מתאים. צילמתי את זה באוסלו
    http://farm2.static.flickr.com/1330/1274414605_42d9d3ba53.jpg?v=0

  54. מרג' הגיב:

    אוח בוביק!
    כמה צמיגים! אפילו לי יש פחות!

    -נשמה יפה שכמוך, בכלל לא הספקתי להגיד לך שקראתי כל מה שכתבת, כולל הריקודי בטן והאוננות, ושאני מקווה שעכשיו את מרגישה מעולה, לא מזוכיסטית, מלאת תזה מוטיביישן ושהשיער שלך מהמם. כי זה הכי חשוב. תשאלי את אנני והשיבוט הקטן שלה. חיבוקים חמים-

  55. אחרי שכתבתי ביום הההולדת שאני מאושרת נפל עלי נאחס בגודל הר.
    דוד פוגל כתב את זה הכי יפה:
    – האושר כבר בא וכבר הלך – (אני שומרת זכויות לשורה הזאת ככותרת לפוסט הבא).
    אבל אני במגמת השתפרות.
    השיער שלי תמיד מהמם (…) אולי בגלל זה אני כותבת תיזה – שיהיה ממה להתבאס.
    אני הולכת לנגז' לאנני שתכתוב פוסט. שמישהו יעשה פה משהו. כולנו פה במצב בטטה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s