הצילו! עזרה דחופה!

יום ראשון טסט!

 כל עצה

ואני חוזרת

כל עצה

אפילו פסיכולוגיה בגרוש
אפילו קשקושים הומאופתיים
אפילו ברברת ניו אייג'ית רוחְנית

תתקבל בברכה –

איך לעזאזל מורידים את רמת החרדה ממבחני ביצועים?!?!?!

(מרג', שתוהה למה לעזאזל זה לא בכתב. ולמה היא היתה צריכה את זה. ועכשיו כשחושבים על זה גם בגיל 17 זה היה מזעזע, כאילו וואט נקסט? בגרויות? פסיכומטרי? הדרכה על טמפונים??)

Or would you like to swing on a star?

-מה שכן נראה לי שאני סוף סוף מבינה  על מה הם דיברו כל השנים, כשהם אמרו שיש להם חרדת ביצוע-

פוסט זה פורסם בקטגוריה כן. טוב. בסדר.. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

36 תגובות על הצילו! עזרה דחופה!

  1. לא ממש מבינה מה זה בדיוק מבחני ביצוע והאם זה דומה לזוועות האלה שמקומות עבודה שולחים אותך אליהם כדי שבוחנים יראו אם אתה מתאים להם.
    בכלאופן – הנה העצה בגרוש שלי. לא לנסות להוריד את רמת החרדה. ללכת איתה כמו שהיא למבחן. לנסות להיפטר ממנה – רק מלחיץ יותר. תעשי לפחד קפה, תזמיני אותו הבייתה, אולי יתגלה שהוא לא כזה נורא.
    הזכרת לי שפעם הלכתי לאיזה מפגש מאוד מאוד משמעותי בעבודה שפחדתי ממנו פחד מוות. פחדתי עד כדי כך שכשהתקלחתי לקראת – רעדו לי הרגליים (בעיקר הברכיים) וזאת לא הגזמה. אמרתי לעצמי אז – שגם אם אני אקבל התקף לב בדרך מרוב חרדה – אני אלך לפגישה הזאת הלכתי וכמו תמיד בחיים זה יסתדר.
    וגם – הכי גרוע מה כבר יכול לקרות?
    מקסימום תמצאי עבודה חדשה – והפעם עם ליסינג ועוד כל מיני.

  2. רק עכשיו זה נחת עלי – טסט של הטוסטוס…
    מרג' נו זה קטן קטן קטן עלייך. תעבדי עם דימיון מודרך אני לא צוחקת בקטעים האלה שצריך להפעיל את המוטוריקה של הגוף זה מאוד עוזר. דמייני את עצמך ( תעבדי על זה בכל דקה פנויה) מבצעת את הטסט ועוברת אותו ותששני לעצמך מול המראה – יש לי רשיון לטוסטוס יש לי רישיון לטוסטוס. הדימון מודרך עזר לי מאוד בבחינות דרגה של הקרטה.

  3. מרג' הגיב:

    איזה קטע
    בדיוק חשבתי על זה
    שבכלל אני לא מצליחה לדמיין את עצמי עם רישיון לטוסטוס
    אני? על דו"ג? איפה. אין מצב. אחרי כל כך הרבה שנים עם אוטוש…
    אולי זו הבעיה. אולי אני בכלל מפחדת לעבור. כל כך מפחדת לעבור שאני מכשילה את עצמי בכוונה.

    יא אללה כל הזרזורים האלה. עכשיו אני מבינה למה עושים את זה בגיל 16 ולא בגיל 32.

    -איך? איך השיער שלך מהמם עם תשעימימ אחוזי לחות? איך????-

  4. אלוהים, אני גרועה:
    ב- ה-צ-ל-ח-ה. אני בטוחה שתצליחי. מחזיקה לך מה שתרצי.

  5. זה למה יש לי שיער מקלות. שגם פרמננט מסיבי לא יכול עליו.
    אוי מרג' כל כך מוכר הלפחד לעבור וכו'.
    אז יופי טופי – זה תעשי. אם זה מרגיש לך שאת ממש לא יכולה לקפוץ ישר לרישיון תתחילי באיפה שאת יכולה – נוסעת על טוסטוס נגיד לעבודה, יושבת על טוסטוס, אוכלת על טוסטוס.
    פייק איט אנטיל יו מייק איט.
    באמת תתמידי. ואם עולה לך פחד – תסתכלי עליו תראי אם את יכולה להבין מה שם מפחיד אותך ומול המפחיד הזה – תפעילי שוב דימיון מודרך. זה של טיול שיכול להיות מאוד מעניין. גו פור איט גירל.

  6. מרג' הגיב:

    אוי כפרות. טודה. נראה לי כזה הזוי כל העניין הזה.
    קבלי דיאלוג טרי מהיום:
    -והנה מתחיל הטקס
    -איזה טקס?
    -הטקס
    -אני לא מבינה על מה אתה מדבר
    -איך שאת הולכת, נו. כאילו את באמצע טקס.
    -סליחה?
    -ובמקום הראשון – מרגריטה תות – קבלו אותה!
    -אני הולכת כאילו אני בטקס?
    -יודעת מה? בעצם זה בסדר גמור. מגיע לך מקום ראשון.

    הוא משהו המורה הזה. בחיי. אבל אני נוסעת על טוסטוס. ואני יכולה לעבור טסט. אם אני לא אתעלף.

    הלכתי לים להעביר את עצמי סדנת דמיון מודרך.

  7. almost30 הגיב:

    בהצלחה!
    וללכת לים להירגע זה בדיוק מה שאני הייתי עושה(במקום לשבת מול המחשב ולכתוב תגובות על מסך ורוד).

    נזכרתי, בהודו לקחתי פעם טרמפ בחור שמן במיוחד על הטוסטוס(עצרתי לשאול כיוונים והוא פשוט עלה) ותוך כדי נסיון לאזן את המשקל שלו על הקטנוע המקרטע גם היה צריך להתחמק ממשאיות… אז נראה לי שקטן עליך מבחן שליטה ולעשות שמיניות על הטוסטוס.שוב, בהצלחה.

  8. אכן מגיע לך מקום ראשון! וגם טסט! אחלה מורה יש לך (נראה לי יש לו קראש עלייך).

    הקיץ המזורגג הזה אני לא מצליחה להגיע לים ועוד מעט הוא יגמר לי, הקיץ והמקום היחיד שהייתי בו בים – זה פינלנד – זה בדיוק המצב: יש לי שיזוף פיני עדין.

  9. נתי הגיב:

    מרג'. הכי טוב זה לדמיין שאת נכשלת. לקבל את זה שאת לא מקבלת את הרשיון ולהבין שלא קרה כלום. פשוט תנסי שוב.
    קחי בחשבון שייקח לך 4 טסטים ובסוף תעברי.
    זה אמור להרגיע אותך, בסוג של פסיכולוגיה הפוכה בזלוטי.
    אבל באמת, הדרך הכי טובה להתגבר על חרדת ביצוע היא לחשוב "אז ניכשל, אז מה ? מה הביג דיל ?"
    לא ככה ?

  10. גיאמו הגיב:

    קודם כל תרגעי.
    בנות עם ציצים עוברות.

  11. מרג' הגיב:

    נתי – זה בדיוק מה שאני אומרת לעצמי – מקסימום אני אכשל. אז? לא קרה כלום. כבר נכשלתי בעבר. ובכל זאת הצלחתי איכשהו להמשיך לחיות. כולה כישלון. קטן עלי. אני כבר בת 32. פאק איט. אני חכמה. אני יפה. אני רגישה. אני מודעת. יש לי כסף. יש לי כלב באומנה (אגב, אם מישהו מעוניין בשארפיי גזעי מתוק וחמוד זה הזמן שלו להצביע. היפיוף עבר התעללות אבל הוא אוהב אדם כאילו כל היום פירגנו לו נקניקי צמרת. לא מגיע לנו כלבים. לא מגיע). אני יכולה להתמודד עם כשלונות בצורה בוגרת ושקולה. ועוד כישלון במה? בלרכוב על אופניים עם מנוע? מה נגנבתי?

    אתון – לים ועכשיו. מחר. אתמול. מהר. לפני שייגמר. אני מזכירה לך שמה 21 בספטמבר הימים מתחילים להתקצר (אבל אז מגיעה היומולדש שלי וגואלת אותם). המורה הזה הוא פשוט תופעה. אין לי מילים. אין לי.

    אולמוסט – בסוף אני אבין שזה שהמסך הופך ורוד כשאתה מגיע, מפריע לך. אבל עוד לא. זה ייקח עוד כמה תגובות כאלה 🙂
    השמיניות זה החלק הקל דווקא. למרבה הפלא. המורה שליעומד משתאה מול כישרון השמיניות שלי למול חוסר היכולת המוחלט שלי לנסוע דקה לאט ויציב. כרגיל אצל המרג' – מה שחשוב יציב ואיטי אאוט, מה שססגוני מהיר וחסר כל תועלת – אינקרדיבלי IN.

  12. מרג' הגיב:

    גיאמו – יש בנות בלי ציצים?
    😉

    -זו היתה תגובה מרגיעה אגב. עכשיו אני אעשה דמיון מודרך לאיך אני נוהגת עם טונה סקסאפיל-

  13. גיאמו הגיב:

    יש לי רשיון על כבד וממה שזקור לי מהטסט שלי הבלונדה שהיתה לפני ריסקה את המוטוגוצי על קיר לבנים וקיבלה ת'רשיון בתוספת אזהרה מהמורה מזיל הריר: "תבטיחי לי שזה לא יקרה שוב ממי,סעי בזהירות,מברוכ"

  14. מרג' הגיב:

    אוי זה נשמע כמו זיכרון נעים
    אני בטוחה שאתה נזכר בו בחיוך חמים ומעורפל
    🙂

    -אז ארבעים שניות במקום דקה זה עדיין לא הבטחת כשלון אתה אומר? ולעבוד על המחשוף. נו. בחלק הזה לא צריכה להיות בעיה. בהתחשב במלתחת הקיץ, השיזוף והשרירים*-

    *"בו'נה איזה שרירים יש לך, את חזקה את. מה זה? את מתאמנת או משהו?"
    (המורה לאופנוע היום, כשהוא ניסה לכוון אותי לחנות איפה שהוא רוצה בעזרת תפיסה אכזרית של התלת ראשי שלי. שזו התקדמות. בפעם הקודמת הוא ניסה להסביר לי איך על יציבות תוך כדי טפיחה קלה על הקלביקולות, וכמעט חטף סטירה).

  15. יוחאי הגיב:

    מה זה הטסט הזה? בתם משהו חסר משמעות. תעברי, אחלה. תיכשלי, אז מה?
    בקיצור, אל תחשבי על זה כעל משהו גדול וחשוב, וכך יש יותר סיכוי שתצליחי (או שפשוט לא יהיה אכפת לך).

  16. מרג' הגיב:

    רואים שאף פעם לא היית פרפקציוניסטית עם חרדת כישלון שכל מבחן הכי סתמי קובע האם היא מוצלחת או לא
    🙂

    אבל כן. אתה צודק. סתם עוד מבחן. ויש אינסוף מועדי ב'.

  17. shin הגיב:

    שיהיה בהצלחה ❗

  18. gyuval הגיב:

    בתור אחד שנכשל בכזה ממש לאחורנה
    1.אין מה להלחץ, באמת שאין מהתיאורים של אחרים חשבתי שאני מגיע לגיהנום, לא היה כזה מפחיד.

    2.אל תכנסי לצומת במהירות של 80 קמ"ש ואל תסבירי אחר כך לטסטר שפחדת שהרמזור עומד להתחלף לאדום (בכלל תוותרי על כנות)

    3.שימי שבעתיים לב לתמרורים, מסתבר שהם מסבירים לך על הבאות, אבל גם תסמכי על ההיגיון, מע"צ דואגים שמפעם לפעם איזה עץ יסתיר את התמרור

    ואיך אומרים בהגה בהמקצועית שברי הילוך

  19. עופר הגיב:

    אני עברתי רק טסט תשיעי באוטו, ככה שעצות אני לא ממ מרגיש מוסמך לתת.רק רציתי לאחל לך המון בהצלחה.

  20. nilim הגיב:

    עצות אין לי, רק זורעי פאניקה, אז אסתפק ב"בהצלחה".

  21. אני כבר לא זוכר הגיב:

    זוכרים טוב טוב את ההרגשה עכשיו. רושמים כל נים ועצבוב, מוצאים את המדף (או ארון, או אגף) של כל החרדות ממבחנים, מבדיקות, מאנשים אחרים שאומרים לנו כמה אנחנו (לא) טובים, ומוסיפים אליו את הכרך החדש ועב הכרס הזה, שישכון שם (נגיש, לצערינו) בצד הפסיכומטרי, הבגרות, המבחן באנגלית בכיתה י', המורה שלא הבינה מה מעניין אותנו בכיתה ד', והגננת שאמרה לנו ששמיים לא צובעים בוורוד כשהיינו בני ארבע.
    עוברים את הטסט.
    עולים על הטוסטוס.
    נוסעים לאמא
    ואומרים לה לבטל את הבחינות בבית הספר. שאין שום קשר בין המדידות הדביליות האלה ומה אנחנו יודעים, או שווים, שמי אלה בכלל המורים, או הדפים שהם נותנים, שיגידו לנו מה אנחנו שווים. קושרים אותה לכסא, ומוציאים כרך-כרך, ומקריאים אותם עד זוב הנשמה. עד שזה ברור. עד שאמא מבינה, שהבעיה היא בבחינה, ולא בילד. הנכשל זה מי שנתן את הציון, לא מי שניסה לקלוע לטעמו.
    הולכים לישון עם מצפון נקי, גאוה, חיוך, וידיעה שאנחנו שווים ה-מ-ו-ן. 😛

  22. מרג' הגיב:

    אוה, תודה לכולכם! הצלחה זה בהחלט משהו נדרש מחר. ממש לא יזיק איזה קורט שניים מזה. וקורט מזל. וקצת כישרון. וטיפה'לה ביטחון עצמי.

    עופר, טסט תשיעי?! איך? איך לא התייאשת? כל הכבוד לך על הכוחות. אני כבר מזמן הייתי פורשת.

    ג'י, יובל, אני רק במגרש אני. תמרורים ורמזורים זה החלק של אנני. אבל היא עושה אותו בקלאסה. כמו כל דבר שהיא עושה. בהצלחה בטסט הבא!
    (לי זה לקח שלושה, אבל היום אני נהגת מצויינת:-))

    אתה, זה שכבר לא זוכר, תתקרב רגע, עוד קצת, יופי! קבל נשיקה על הלחי וחיבוק חזק!! מגיע לך.

    חלומות על שמיים ורודים שיהיו. לכולם.

    -מרג' שבונה על זה שעד מחר יקרה הבלתי ייאמן, והיא תקבל שכל או קואורדינציה. מה שאיכשהו אני מתקשה להאמין שיקרה בין לילה, אם 32 שנה לא קרה-

  23. anni הגיב:

    המתח…

    זו לגמרי שנה מוזרה, קודם את מחזיקה לי אצבעות לטסט עכשיו תורי.
    לפחות אני מבינה חלק ממה שעבר עליך.

  24. מרג' הגיב:

    אללה יוסטור

    בסוף החלק היחידי שעשיתי ממש טוב היה הנסיעה האיטית 🙂

    לא נורא. יהיה עוד אחד.

    יאללה. זזתי לעשות טופס טיולים. לפני שהמפקדת הישירה תעלם לי.

  25. anni הגיב:

    אני צריכה ללכת לשתות משהו בגללך.

    -את סתם נוקמת בי, אני יודעת-

  26. עופר הגיב:

    מרג', אני פשוט עקשן מאוד.כמו שכל מי שניסה לכתוב איתי עבודה סמסטריאלית יעיד אני מוכן לבלות רבע שעה בוויכוח על השימוש במילה מסויימת לעומת אחרת.

  27. אין כמו נסיעה איטית 😦
    לא נורא מרג', מחר יהיה עוד אבוקדו.
    או לחילופין
    אם כל דבר בחיים היה בטוח כמו פולקסווגן אאודי.

  28. מרג' הגיב:

    אחחח
    מי בכלל זוכר את הטסט!
    איזו עבודה התחלתי! אני אדם מאושר!
    גם ריהוט איטלקי, גם שלושה ימים הדרכה בדן פנורמה (היום מחר ומחרתיים)
    צנצנות קטנות של יוגורט עם גרנולה ודבש – זו משמעות החיים!

    (טוב נו, אפשר לקנות אותי בקלות, אני מודה)

  29. almost30 הגיב:

    תתחדשי!
    היעד הבא – אופן ספייס בחוף הים 🙂

  30. אין, אין כמו ריהוט איטלקי!
    ממממ…יש! נעליים איטליות!
    בשעה טובה ומוצלחת!

  31. אני לא מאמינה, פשוט לא מאמינה. רציתי לשלוח כתגובה רק סימן קריאה – יען כי הרביתי בסימני קריאה בתגובה הקודמת וקיבלתי את הודעת השגיאה הבאה:

    -האט. אתה מפרסם תגובות בקצב גבוה מדי-

    בסדר, הבנתי, אני הולכת לישון. שיהיה לך בוקר זיווני.
    לונג ליו דה בליינד דונקי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

  32. מרג' הגיב:

    LOL
    LOL
    LOL

    עצרי בטרם תשלחי.

    -גוד סייב דה דונקי!!!!!!!!!!-

    (שתדעי לך שסיפקת לי את אחד הרגעים המרגשים השנה, ואפילו בלי ידיעתך. מעשה שהיה כך היה: נכון המנטרה ההיא שנתת לי? נכוןאמרתי לך שזה להדפיס ולשמור? אז הדפסתי. ושמרתי. עותק אחד מנויילן בארנק, ועותק אחד שמתי על הלוח שעם בעבודה. עכשיו ארזתי ת'כל הדברים, קניתי עוגות ברולדין, וכינסתי את כל ידידיי וקולגותיי למסדר אחרון לשיווק, פתאום אחד מהם אומר "הי שכחת פה איזה פתק. אני יכול להקריא בקול רם?" תקריא, עניתי לו, יעני נונשאלנטית.
    נשבעת לך שלשמוע אותו קורא את זה בפני הקהל שהיה שם הביא לי דמעות לעיניים).

    איש לא יפגע בי יותר. איש לא יכה בנקודות התורפה שלי.
    אעמוד בכל ניסיון בכל כאב, אתעלם מכל דחייה, ואעשה כמיטב יכולתי לחיות בהתאם לאמות המידה שלי – לא לתלות את חיי בהערכתם של אחרים.

  33. עכשיו את הבאת לי דמעות בעיניים. אחח איזה נחת:)

  34. מרג' הגיב:

    המשפט הזה – אין אחד ששומע אותו ולא מקבל איזה אגרופ'לה לבטן.
    זה טרנס-יומניטי המשפט הזה. אולי כי כולנו היינו לפחות פעם אחת יותר מדי פגיעים, ויותר מדי כואבים, והרבה הרבה הרבה יותר מדי משתוקקים להערכה של אחרים.

    (או לאהבה שלהם)

  35. עופר הגיב:

    מרג', מה קורה?הכל בסדר?לא שומעים ממך כבר יותר מחודש.

  36. לא יכולתי שלא לשתף אותך בזה

    Anju and Pandora

    הגברת הזו גרה בסן פרנסיסקו ויש להן איזה איגוד של קטנועניות, נקרא לזה ככה. יש למה לצפות מרג'.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s