אביב.

 מישהו שם פעם לב לדמיון הכמעט מובהק בין עקומות גידול של חיידקים ועקומות גידול של סקס?

אפילו השמות של השלבים נשמעים מוכרים:

1. שלב ההשהיה – הסתגלות למצע.

2. שלב הגידול הלוגריתמי – שפע של תנאים טובים מעודדים גידול מהיר.

3. שלב גידול היציב – התנאים משתנים. מה שהיה בשפע קודם, מתחיל להיגמר. איזון בין חיים למוות.

4. שלב המוות – התנאים הופכים גרועים. כמות הפסולת עולה. האיזון מופר. מוות נפוץ יותר מחיים.

——————————————————————-

שווה בשביל שלב 2, אבל.

——————————————————————-

מחשבה פתאומית שקפצה לי לראש:
עוד עשרים שנה, אני כנראה אחשוב על התקופה הזו כתקופה הכי יפה בחיים שלי. 
משהו, כנראה, כן עשיתי נכון.

רק שהדירה תמיד היתה ליד הים. הכלבות תמיד היו מתוקות. החברות תמיד היו מוצלחות. העבודה תמיד היתה טובה.

אז מה השתנה?

למדתי להעריך או חזרתי להזדיין?

——————————————————————-

ובוג'י תשאל – למה זה תמיד או או אצלך? מה רע בגם וגם?

ותהיה צודקת. כרגיל.

——————————————————————-

חלק ממני קיווה שאעיף בה מבט ואומר לעצמי, 'העברת שנים כשאתה חושב על הנקבה הזו? יצאת מדעתך?' אבל היא נכנסה פנימה ו…" ביל חיכך את סנטרו ונד בראשו. "התפרקתי ברגע שראיתי אותה. הגוף שלה…" הוא לא השלים את המשפט. "היא כל כך נענית, ליאו. מעולם לא חוויתי דבר כזה. שום דבר שמתקרב לזה."

(אשר אהבתי. סירי הוסטוודט)

——————————————————————-

חתונה. כן. סך הכל? אין הרבה מה לספר. היו אנטריקוטים משובחים, חופה מוזרה, מחשוף שערורייתי אפילו יחסית למחשופים הרגילים שלי, שמעולם לא טענו לצניעות יתר, אלכוהול בשפע והרבה מוזיקה מחורבנת לריקודים. איטס ריינינג מן וכל העסק. לא היתה ברירה, חמישה דקירי תות, אחד רמי מרטן XO (!!), ושלוקים מזדמנים מכוסות וויסקי של אחרים, והמוזיקה השתפרה פלאים. יצא שאת כל הערב העברתי איכשהו מרוחה על חנית.
עוד הרבה מילים ייאמרו על הבת הלסבית של הכלה,  מה מי זו הבת של הכלה? ההיא, נו, זו שלא טרחה להתלבש לכבוד האירוע.
-אם צריך מילה אחת כדי לסכם אותך בחתונה, אומר לי הצמח, פרובוקטיבית זו המילה.
-כן, אה? גם לבוא לחתונה של אמא שלך עם כל הציצים בחוץ, וגם לבלות אותה על הברך של לסבית המחמד שלך, כשכל החברים שלה מסביב מעיינים בסקרנות. לפחות נתתי להם סיבה טובה ללמה התגרשתי.
-הי! הוא נסוג באלגנטיות, יחסית לסיטואציה כולנו התנהגנו בשפיות מהוגנת. לא יכולת להיות יותר בסדר ממה שהיית.
-והקטע הכי יפה, זה שאני סטרייטית לגמרי.
(סטרייטית זו מילה גדולה. מזכירה לי חנית כל פעם מחדש.
אני מעדיפה גברים, אני מתעקשת.
כן. הבנתי. רק שזה לא עושה אותך סטרייטית. זה עושה אותך הטרוסקסואלית.)
-והקטע הכי יפה, זה שאני הטרוסקסאולית לגמרי.
-אז אולי היית צריכה לוותר על הקטע של הסלואו, הוא אומר לי, זה לא בדיוק עזר להוכיח את הנקודה.

——————————————————————-

בכלל המרג' זוכה לייטלי לפריחה מחודשת. הזמנות מציפות את אמצעי התקשורת השונים. גם מכאלה שפעם אחרונה שראיתי אותם היתה לפני שנה. אני מנסה לחפש הסברים לפופולריות החדשה שלי. בהתחשב בזה שהביקוש עולה אפילו על ההיצע.
לא רזיתי, לא נהייתי יפה יותר, לא נהייתי חכמה יותר, לא זיון טוב יותר, בטח שלא משעשעת יותר (להיפך). כנראה שזה האביב.
וגם הימים מתארכים, מחשיך בשבע ולא בארבע וחצי וממש ממש בקרוב יולי אוגוסט. השרב הנפלא. השמש הקופחת. הסרטונין הזורם. ים, מילקשייק, ספרים על החוף.  כלבות מתחרדנות. חם. כל הזמן חם. בכל מקום חם. אושר. אושר גדול.

——————————————————————-

כאילו? זה? איך נהיה שיר של חתונה?

It took all the strength I had
not to fall apart
kept trying hard to mend
the pieces of my broken heart
and I spent oh so many nights
just feeling sorry for myself
I used to cry
Now I hold my head up high